סהלו נ' נעים

1. בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים מיום 18.8.15 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבע 1 שהיה מבוטח אצל הנתבעת 2.

התובע עותר לסכומים הבאים:

א. השתתפות עצמית בסך של – 2,494 ₪

ב. השתתפות עצמית לירידת ערך – 1,097 ₪

ג. כינון פוליסה בסך של – 193 ₪

ד. טרחה ועוגמת נפש בסך של – 500 ₪

בסך הכל– 4,284 ₪

2. גרסת התובע היא: רכבו עמד בשל עומס תנועה לפני רמזור ברחוב הרצל בנתניה. לפתע חש התובע חבטה ברכבו, לטענתו רכב הנתבע 1 אשר ניסה לעבור נתיב, סטה לעבר נתיב נסיעתו של התובע ובכך גרם לתאונה.

כך מסר התובע לבית המשפט:

"חיכינו לרמזור, היו מלא רכבים ופתאום הרגשתי חבטה ברכב שלי. אני מסתכל והרכב של הנתבע צמוד לרכב שלי וזז אחורה והתקדם וזה מה שקרה. היינו בעצירה מוחלטת". (עמ' 3, ש' 18-20)

אשת התובע שנסעה עמו ברכב ,תמכה בגרסתו והדגישה שרכב התובע עצר לאחר שהוא כבר נסע ברחוב הרצל והתקדם לכיוון הרמזור ועצר.

3. לנתבע גרסה שונה: בכתב הגנתו נאמר שהתובע לא ציית לתמרור עצור, פנה ימינה ברחוב הרצל וכתוצאה מכך ארעה התאונה נשוא כתב התביעה (כתב ההגנה, סעיף 5ב).

בעת מתן עדותו בבית המשפט, הנתבע שינה את גרסתו ואמר: