דורון נ' פרידלנדר

בחודש דצמבר 2014 שכר התובע את שרותיה של הנתבעת, לביצוע תיקונים בתוכניות שהגיש לקבלת היתר לבניית ביתו, ובמיוחד להקטנת מימדי הבית שתכנן תחילה.

לטענת התובע, במעמד הזמנת העבודה הציגה עצמה הנתבעת כאדריכלית וכמהנדסת והתחייב לבצע את התוכניות בתוך שבועיים. בתמורה שילם התובע סך של 4,000 ₪, והוסכם בין הצדדים, כך לשיטתו, כי 4,000 ₪ נוספים ישולמו לאחר שיתקבל היתר בניה.

אין חולק כי הנתבעת העבירה לידי התובע שלוש תוכניות. אין חולק כי תוכניות של הנתבעת הוגשו לועדה לתכנון ובניה ולא ניתן היתר בגינן, תוך שניתנו הוראות לבצע תיקונים, ואין מחלוקת כי לאחר 3.5 חודשים ממועד ההתקשרות הודיעה הנתבעת לתובע כי לא תמשיך לטפל בעניינו, והתובע פנה לקבלת שרותיו של מהנדס בשם כבהא עלי, אשר הגיש תיקונים וניתן היתר לאחר תיקוניו.

התובע טוען כי התברר לו בדיעבד ולאחר הגשת התוכניות ע"י הנתבעת, כי היא איננה אדריכלית, אינה יכולה להגיש תוכניות והתוכניות שהכינה אינן מקצועיות.

עוד טען התובע כי הנתבעת הפסיקה את עבודתה תוך שהיא טוענת לפניו כי קיבלה פרויקט גדול במרכז הארץ, ואין לה די זמן לתקן את התוכניות שהוכנו על ידה.

מכל אלו טוען התובע כי הוא זכאי להשבת מלוא הכספים ששילם לנתבעת, והוסיף וטען כי הנתבעת שלחה לידיו חשבונית זיכוי על סך של 4,000 ₪, והודיעה לו כי לאחר שיצהיר שמרגע קבלת הכספים אין לו כל טענות כלפיה, תעביר לו את הסכום ששילם, והוסיף וטען כי הוא מילא אחר בקשתה אך הנתבעת בחרה של להעביר את הסכום, ומכאן התביעה.

הנתבעת טענה מנגד כי מעולם לא הציגה את עצמה כאדריכלית ואף לא כמהנדסת, ואף עמדה בקשר עם המהנדס מטעם התובע על מנת שניתן יהיה להגיש את התוכניות בעזרתו, והתובע ידע על כך. עוד טענה כי הפסיקה לטפל בתוכניותיו של התובע, לאחר שזה הלחיץ אותה, התפרץ עליה ונהג כלפיה בגסות, עד כי הרגישה שאיננה יכולה להמשיך ולעבוד מולו. לטענתה, דברים אלו הובהרו לו במסגרת השיחה שבה ביקשה להפסיק לטפל בבקשה, ואין ממש בטענות התובע בנוגע לקיומו של פרויקט אחר בגינו הופסקה העבודה. לבסוף טענה הנתבעת כי אכן שלחה לתובע לאחר זמן מכתב ובו היא מאשרת כי היא מסכימה להחזיר לו את הכספים, על אף העובדה שעבדה במשך 3.5 חודשים באופן אינטנסיבי על הכנת התוכניות בעבור התובע, ואולם זאת לצרכי פשרה ועל מנת שהתובע יפסיק להטרידה כפי שנהג עד למועד משלוח המכתב. לשיטתה, התובע בחר שלא לחתום על הסכמה לויתור על טענות, ואף הפנה אליה עורכת-דין בדרישה לקבלת מלוא הסכום, ללא חתימה על הסכם, ועל כן נמנעה מהעברת הכספים לידיו והיא עומדת על טענתה לפיה היא זכאית לתשלום בעבור העבודות שביצעה.

הנתבעת צירפה לכתב הגנתה הדמיות שהכינה לטענתה עבור התובע, ותמונות של בית התובע כפי שנבנה בסופו של יום, על מנת להמחיש את השינוי שנעשה בתוכניות שהכינה, והוסיפה וטענה כי פגשה במר עלי כבהא זמן קצר לאחר שהפסיקה לטפל בענייניו של התובע, וזה מסר לה כי לאחר שעשה תיקונים בתוכניות שהכינה, נתקבל היתר בניה עפ"י התוכניות.

במהלך הדיון שנערך לפניי הבהיר התובע כי לא חתם על הסכמה לוותר על כל טענה נוספת כבקשת הנתבעת, וטען כי אין לכפות עליו זאת.

משאין מחלוקת אם כן כי הצדדים לא הצליחו להגיע לכדי פשרה, דומני כי אין לעשות שימוש בהצעת הפשרה שהציעה הנתבעת במסגרת מכתבה המופנה אל התובע מיום 24.11.16, כהודעה בטענות התובע או כהסכמה להשבת מלוא הסכום, ואני קובעת כי מדובר בהצעת פשרה שלא נתקבלה.