ת"ק 61401-07-14 ח'יר נ' בנאבו ואח'

תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

1. ביום 17.2.154 נסע התובע ברכבו בחניה במושב חוסן. באותו זמן עסק הנתבע 1 בהעמסת סחורה באמצעות רמפה על משאית (להלן- "הרמפה"). בעת שחלף התובע על פני המשאית פגע ברמפה ולצדו הימני של הרכב נגרם נזק.

    

2. התובע טוען כי הנתבע העלה את הרמפה בחוסר זהירות וברשלנות ולכן הוא האשם בתאונה. עוד טוען התובע כי הבחין לאחר התאונה שהנתבע היה בתוך ארגז המשאית עם השלט באמצעותו מרימים את הרמפה. מכאן מסיק הוא שהנתבע הרים את הרמפה מבלי שהיה ביכולתו להבחין בנעשה בדרך.

    

3. הנתבעים טוענים כי קיים משולש על הרמפה וכי היה על התובע להבחין במשאית וברמפה ולהיזהר עת חלף על פניה. מכאן טוענים הם לאשמו של התובע בקרות התאונה.

    

4. לאחר שעיינתי במסמכים, בתמונות ושמעתי את הנהגים, סברתי ששני הנהגים אשמים בקרות התאונה באופן שווה. מעיון בתמונת הנזק ניתן להסיק כי הרמפה הייתה בזמן עליה כאשר התובע חלף על פני המשאית. מסקנה זו מתחייבת בשל העובדה שפס הקריעה שנוצר בדלתות המשאית נמוך יותר בדלת הקדמית מאשר באחורית ומכאן שהרמפה הייתה בזמן עליה בעת שהרכב נסע וחלף על פני המשאית. הנתבע 1 לא הבחין ברכב התובע מגיע עת העלה את הרמפה אלא בזמן התאונה עצמה. פעולה הרמת הרמפה יוצרת סיכון שכן לפתע נוצר מכשול לעוברים בדרך. עיקר המכשול נוצר בעת העלייה, שכן כאשר הרמפה במצב סופי ניתן לראותה בבירור ולהיזהר מפניה. מנגד, כאשר היא מתחילה לעלות המכשול נוצר בתוך זמן קצר יחסית. לאור כך היה על הנתבע לוודא טרם הרמת הרמפה שאין כל רכב בסביבה ואפשר שאף להציב שולי בטחון סביב הרמפה.

    

5. מנגד התובע אשם אף הוא בקרות התאונה. התנועה של הרמפה היא אנכית בלבד. מכאן, שאם מכוניתו של התובע פגשה ברמפה בעת העלייה, מתחייבת המסקנה שאם הרמפה הייתה שכובה על הכביש היה הגלגל הימני של רכב התובע עולה עליה. מכאן שהתובע נסע קרוב מידי למשאית והיה עליו לתת דעתו לאפשרות שהרמפה תעלה ולוודא שהוא נמצא במרחק סביר ממנה. בעניין זה מקובל עלי שניתן להבחין ברמפה גם במצב שהיא שכובה על הכביש, בשל משולשי האזהרה.