נוה ואח' נ' לאומי למשכנתאות ואח'

ביום 28.3.17 הגישה התובעת כתב תביעה נגד הנתבעים, במסגרתו עתרה לפיצוי בגין נזקים שונים שלכאורה אירעו בעת פריצה לנכס שהיה מצוי בשלבי בנייה אותה עת.

ביום 29.6.17 הגיש הנתבע 3 כתב הגנה, במסגרתו טען, בין היתר, כי התביעה התיישנה, ולמצער כי חל שיהוי ממשי בהגשתה באופן שגרם לנתבע נזק ראייתי. כן נטען להעדר יריבות ולהעדר עילה בשים לב לטעמים הכלולים בכתב ההגנה.

בה בעת, הגיש הנתבע 3 הודעת צד ג' נגד הנתבע 2.

ביום 3.7.17 הגיש הנתבע 1 כתב הגנה מטעמו, ובצידו בקשה לסילוק התביעה על הסף נגדו, בשל טעמים דומים לאלה אשר פורטו בכתב ההגנה מטעם הנתבע 3.

אף הנתבע 1 הגיש הודעת צד ג' נגד הנתבע 2.

ביום 23.7.17 הגיש הנתבע 2 כתב הגנה מטעמו.

אחר כל זאת, ביום 25.7.17 הגישה התובעת בקשה למחיקת כתב התביעה, וזאת "בעקבות נימוקי כתב ההגנה של הנתבעים", תוך שהתנתה בקשתה בכך "שלא אחויב בהוצאות נוספות מעבר לאגרה ששילמתי בעת הגשת התביעה".

בהחלטתי בו ביום קבעתי כי התובעת איננה יכולה להתנות בקשתה למחיקת כתב התביעה שהגישה, באי פסיקת הוצאות לחובתה. זאת, מאחר שבעל דין אשר פותח בהליך משפטי אמור לקחת בחשבון שהנתבעים יידרשו להוצאות בגין הכנת הגנתם.

נוכח האמור, הוריתי על מחיקת התביעה, ולעניין ההוצאות, הענקתי לנתבעים אפשרות למסור תגובתם.

בתגובת הנתבעים 1 ו-3 נטען כי מדובר בתביעת סרק, אשר בעטיה נגרמו להם נזקים ריאליים כמפורט בסכומים אשר פורטו בתגובה, תוך שצורפו אסמכתאות רלוונטיות.

התובעת, מצידה, לא כפרה בכך שהתביעה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות, תוך שפירטה נימוקים פרסונליים בגינם לא הוגשה התביעה במועד מוקדם יותר.

דיון 

הלכה היא מלפנינו כי בעל דין שזכה, זכאי לקבל הוצאותיו מבלי שייצא שכרו בהפסדו (ע"א 27/81 מודול חברה להנדסה נ' אימקו, לז(1) 211), וזאת נוכח העובדה כי "ניהול הליכים משפטיים הוא עניין יקר" (בש"א 684/95 סוסנוביק נ' בנק לאומי לישראל - פורסם במאגרים).

כן ראה דבריו של כבוד הש' שלמה לוין במאמרו בחוברת הפרקליט מב חוברת ג', "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים", תחת תת הכותרת "שכר טרחת עורך דין":

"חוק היסוד מטיל גם על בית המשפט, כאחת מרשויות השלטון, את החובה לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד ומעתה, בהעדר נסיבות לסתור, ניתן לטעון ששלילת ההוצאות הממשיות הסבירות מבעל דין שזכה בדינו מהווה פגיעה בזכות קניינו, אשר לא ניתן להצדיקה על יסוד סעיף 8".

לעניין אמות המידה המנחות באשר לתביעה שנמחקה - ובכלל זה, הצידוק שבהגשת ההליך מלכתחילה, האם התביעה הגשימה את מטרתה, מהו הסעד אותו קיבל התובע בפועל, ומה הסיבה בעטיה חזר יוזם ההליך מהתביעה אותה הגיש - ראה: בג"ץ 1946/07 אלעוברה ואח' נ' שר השיכון ואח' - פורסם במאגרים (בהקשר של חיוב בעל דין, כאשר תביעתו נמחקה, ראה עוד סקירה מפורטת בבש"א (ירושלים) 1692/05 עובד מזרחי ואח' נ' אליהו חסיד ואח' - פורסם במאגרים).

יישומם של אמות מידה אלה במקרה דנא, מניח מסד להגיון חיוב התובעת בהוצאות הנתבעים 1 ו-3.

ככלל, מקום בו חזרה בה התובעת מהסעד שביקשה, בפרט על רקע טעמי כתב ההגנה, מחייב אותה להניח כי בעלי הדין שכנגד נדרשו לשאת בעלויות הכרוכות בניהול ההליך המשפטי, לרבות על דרך של הגשת כתבי טענות.