ת"ק 61256-12-13 ק' נ' "הדסה"

בפי תביעה שעניינה טענות התובע כנגד טיפול ושירות שקיבל מהנתבעת באירועים שונים.

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.התובע, בן 72 מעלה בתביעתו שתי טענות עיקריות כנגד הנתבעת.

הראשונה, נוגעת לטיפול שקיבל בחדר המיון בהר הצופים, ביום 12.7.13. במועד זה הובהל התובע לחדר המיון על ידי אמבולנס של מד"א, לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים. לטענתו במשך כארבע שעות לא נבדק על ידי גורם מקצועי כלשהו, על אף היותו נכה וגילו המבוגר (להלן: אירוע חדר המיון).

לטענתו, בעקבות המקרה פנה בכתב לאחראי על פניות הציבור, עורך הדין שמעון לזר, וניסה להיפגש עמו, אך פניותיו לא נענו.

טענתו השנייה של התובע נוגעת לאיחורי רופאים לתורות במרפאות הדסה שבשירות רפואי פרטי (שר"פ). לטענתו, בשלוש הזדמנויות שונות בהן קבע תור לאורתופד ד"ר ליאון קפלן, איחר הרופא באופן שאילץ את התובע להמתין שעתיים ומעלה לתורו. במועד אחר, בתור שנקבע למרפאת עיניים, נאמר לו, לאחר חצי שעת המתנה, כי מוטב שילך וישוב בעוד שעה או אפילו שעה ורבע.

בשל האירועים המפורטים לעיל, עותר התובע לפיצוי בסך 25,000 ₪.

2.לטענת הנתבעת, אירוע חדר המיון התרחש ביום שישי, בו עובד בית החולים במתכונת מצומצמת ועל כן העומס בחדר המיון רב. התובע הגיע לחדר מיון במצב קל, לאחר שסרב תחילה להתפנות ממקום האירוע (כך, על פי דו"ח מד"א שצורף כנספח א' לכתב ההגנה). הנתבעת הוסיפה כי לפי רשומות חדר מיון התובע התקבל בשעה 14:43 ונבדק על ידי אחות בשעה 14:56 (נספח ב' לכתב ההגנה). זאת, בניגוד לטענתו כי במשך כארבע שעות לא נבדק על ידי אף גורם רפואי. עוד טענה הנתבעת כי לא התקבלה כל פנייה מטעם התובע בעניין זה לא בכתב ולא בעל פה.

לעניין ביקורי התובע במרפאות השר"פ, טענה הנתבעת כי ראשית, לא ניתן להעריך במדויק את זמן הטיפול בכל מטופל. הפרשי התורים בין המטופלים נקבעים לפי ביקור ממוצע מה שעלול להאריך את ההמתנה. באשר למועדי הביקור עצמם טענה הנתבעת כי התובע קבע שלושה תורים למרפאת אורתופדיה ובשלושת המקרים עזב תוך זמן קצר לאחר שסרב להמתין לתורו, זאת למרות שבשלושתם נכח הרופא והעניק טיפולים לחולים.

3.להשלמת התמונה יצוין כי לדיון הראשון (9.6.14) לא התייצב התובע ותביעתו נדחתה מטעם זה. לאחר שטען כי הדבר נבע מאבל משפחתי, בוטל פסק הדין.

לדיון השני (3.3.15) לא התייצב התובע במועד ושוב, נדחתה תביעתו תוך חיובו בהוצאות. לאחר שהתייצב באולם בית המשפט לאחר שהסתיים הדיון ונחתם הפרוטוקול, בוטל פסק הדין תוך חיובו בהוצאות הנתבעת.