ת"ק 61233-10-15 מור נ' תרבות הספר הוצאה לאור בע"מ

ביום 9.3.15 רכשה התובעת מאת הנתבעת שרות לומדה אינטרנטית, אשר נועדה לשמש את ילדיה כתחליף למורה פרטי.

במסגרת תביעתה טענה התובעת כי במועד ביצוע העסקה ביקשה התובעת לבחון מול נציג המכירות אשר הגיע אליה הביתה מטעם הנתבעת, כיצד אמורה המערכת לפעול, מה איכות השרות הניתן, האם ניתן לקבל את השיעורים בשעות כאלו או אחרות, מהי הזמינות של המערכת ומהי האיכות הטכנית של השיעור, סוגיות רבות ומגוונות אשר עוררו בלבה סימני שאלה בנוגע לתועלת שבדבר.

משראה סוכן המכירות כי לתובעת חששות, הבהיר לה כי תוכל לרכוש את השרות ולערוך ניסוי בנוגע ליעילותו, ואם לא תהיה מרוצה תהא רשאית לבטל את העסקה בתוך 14 ימים. בכפוף לתנאי זה הסכימה התובעת לביצוע העסקה ורכשה את השרות, ונציג השרות הותיר בידיה מתנות הכלולות במחיר העסקה, תוך שהוא מבהיר לה כי למען הזהירות עליה לשמור את המתנות כשהן סגורות, עד שיחלפו ימי הנסיון ותהא בטוחה בקיומה של העסקה.

בין המתנות נכללו מכשיר טאבלט, מצלמת אינטרנט וערכה ללימוד אנגלית.

לטענת התובעת, פעלה בהתאם להנחיות איש המכירות, שמרה את המתנות סגורות באריזתן המקורית, והחלה להתנסות בשרות ביחד עם בתה. משנוכחה כי בשרות פגמים הנובעים בין היתר מקשיי החיבור ומתקלות טכניות המובילות לניתוקים, החליטה לבטל את העסקה.

כך, לטענתה, ביום 22.3.15, פנתה טלפונית לנציג המכירות וביקשה את נהלי ביטול העסקה על מנת שתוכל לבטלה. הלה השיב כי הוא עסוק והבטיח לחזור אליה, ומשלא שב בחלוף יומיים, שלחה לו הודעה באמצעות מסרון.

במסגרת המסרון אשר העתקו צורף, טענה התובעת כי היא איננה מסתדרת עם המערכת, כי פעמיים המתינה מעל 40 דקות למורה, וכי היא מבקשת לבטל את העסקה. מסרון זה נשלח ביום 24.3.15, כעולה מצילומו שצורף.

נציג המכירות הפנה אותה לאחר מספר תכתובות למנהל אצל הנתבעת בשם משה. משה זה שוחח עם התובעת וביקש כי תמשיך ותתנסה בשרות, תוך שהוא מצוות מורה פרטי אישי לעבודה עם בתה, ותוך שהוא מבטיח כי השרות ישתפר בטענה שהנתבעת רכשה מחשבים חדשים ושיפרה את השרתים. עוד הבטיח משה לשיטתה כי המשך ההתנסות לאחר שדרוג זה לא יפגום בזכותה לבטל את העסקה, ועל כן המשיכה והתנסתה, אך בסה"כ ללא שביעות רצון מן השרות.

לבסוף ולאחר מספר נסיונות ושיחות חוזרות עם משה, החליטה התובעת לבטל את העסקה כפי כוונתה המקורית, אך משה הודיע לה כי הוא איננו עובד עוד אצל הנתבעת והפנה אותה אל הנתבעת, תוך שהוא מבהיר שיעביר את הסיכום ביניהם אל המנהל העדכני, ותוך שהוא מבטיח לה כי העסקה בוטלה בהסכמה וכי לדבר יהא ביטוי בתוך זמן קצר בהפסקת החיובים, 'לאחר החגים'.

כאשר נוכחה התובעת כי העסקה לא בוטלה ולא הצליחה לבטלה דרך חברת כרטיסי האשראי, באמצעותה שילמה את עלות העסקה, הגישה התובעת את תביעתה הנוכחית.

הנתבעת גרסה כי לראשונה נודע לה אודות כוונת התובעת לבטל את העסקה רק ביום 30.6.15, בשלב שבו חלפו המועדים לביטול העסקה. עוד טענה כי גם לו היה ממש בטענת התובעת לפיה העסקה בוטלה בהודעת מסרון שנשלחה אל נציג המכירות ביום 24.3, הרי משבוצעה העסקה ביום 9.3.15 (ולא ביום 16.3 כנקוב בסעיף 1 לכתב התביעה), ממילא חלפו למעלה מ- 14 ימים מיום ביצוע העסקה ועד שביקשה התובעת לבטלה.

נוסף על כל אלו טענה הנתבעת כי ממילא מדובר בעסקה למכירת ערכה לאנגלית בעלות של 3,050 ₪ לפני מע"מ, וערכת תוכנה למורים פרטיים בעלות זהה.

הואיל ולשיטת הנתבעת לא ברור מטענות התובעת איזו מבין העסקאות היא מבקשת לבטל, הרי שדין התביעה להידחות.