ת"ק 61002-12-13 מרלי נ' שירוני א.י. בע"מ

הנתבעת הנה חברה המפעילה מוסך לתיקון כלי רכב. התובע פנה לנתבעת על מנת שתתקין ברכבו שתי ציריות אותן רכש בעצמו. לטענתו הנתבעת טענה שאין צורך בהתקנת הציריות, אלא די בהחלפת רכיב בציריות הקיימות (פעמונים) לצורך תיקון הבעיה. ואכן, כך בוצע והתובע שילם לנתבעת סך של 625 ש"ח.

התובע טוען כי התיקון לא צלח ועל כן הגיע שוב למוסך הנתבעת לאחר מספר ימים. היות והתיקון ארך זמן, עזב התובע את רכבו וכאשר שב הופתע לגלות שהוחלפו ברכב שתי ציריות והוא נדרש לשלם סך של 1,700 ש"ח. התובע לא הסכים לכך ועל כן הציריות הוסרו והוחזרו הקודמות והתובע לא נדרש לשלם דבר. בשל כך דורש התובע להשיב לו את הסך של 625 ש"ח וכן פיצוי בסך 500 ש"ח.

הנתבעת טוענת כי החליפה בתיקון הראשון את הפעמונים החיצוניים, אולם כאשר שב התובע למוסך התברר שהפעם הפעמונים הפנימיים אינם תקינים. היות ואלו אינם ניתנים לשיפוץ, הוחלפו הציריות.

למעשה טענת התובע היא שהתיקון הראשון כשל ויש להשיב לו את כספו. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים סברתי שהדין עם התובע. התובע הגיע עם ציריות שרכש וביקש להתקין אותם. הנתבעת סברה שניתן להימנע מכך באמצעות החלפת הפעמונים החיצוניים בלבד. אפשרי שבכך ביקשה לסייע לתובע לחסוך בהוצאות, אולם קשה להלום תוצאה שלאחר מספר ימים יהא צורך לבצע את הפעולה שלשמה הגיע התובע מלכתחילה (החלפת הציריות). בנתונים אלה, המסקנה הסבירה היא שהתיקון הראשון היה מיותר ולא היה מקום לבצעו. לא נטען שהוסבר לתובע שמדובר בניסיון לחסוך וכי אין ביטחון שהדבר יצליח. בכל מקרה נראה שמדובר היה בחיסכון זניח יחסית, כך שלו היו מובאים בפני התובע הנתונים המלאים, היינו שאפשרי שגם הפעמונים הפנימיים תקולים ויהיה צורך להחליף את הציריות, נראה שהיה מחליט להחליף את הציריות כבר באותו יום, שכן אלו היו מצויות ברשותו.

התוצאה היא שהתיקון כשל ועל הנתבעת להשיב לתובע את הסכום שגבתה. אציין עוד כי היה על הנתבעת לקבל את אישור התובע להחלפת הציריות בתיקון השני ולא היה מקום לבצע עבודה זו ללא אישור מראש. נראה שהפתרון הנכון היה להתקין ציריות שיספק התובע (כפי שביקש שבוע קודם לכן), תוך קיזוז עלות התיקון הראשון מעלות התקנת הציריות (והחזרת הפעמונים שהותקנו בתיקון הראשון). כאשר הדבר לא נעשה, יש לחייב את הנתבעת להשיב לתובע סך של 625 ש"ח. לא ראיתי לחייב את התובע להשיב את הפעמונים שהותקנו, שכן נטען שהנתבעת החזירה את הישנים ובכל מקרה אף אם אין כך הדבר, כאשר נדרש התובע להחליף את הציריות עצמן (הכוללות חלקים אלה) סברתי שאין זה סביר לדרוש ממנו לשמור את החלקים אשר ספק אם היו תקינים כלל וספק אם ידע והבין שאלו שהוחלפו ועליו לשמור אותם. איזון בעניין זה יושג בכך שלא אפסוק פיצוי בשל כך שהתובע נדרש להגיע למוסך פעם שנייה.

על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 625 ש"ח וכן 300 שח הוצאות. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.