ת"ק 60767-11-15 צביקה בוינגגו נ' אהרון שטרית

1.הנתבע ביצע עבודות שיפוץ בשלושה חדרי רחצה בבית התובעים בחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 ושולם לו עבור אותה עבודה 54,000 ₪. לטענת התובעים כחודשיים לאחר סיום העבודה נתגלו סדקים וקילוף צבע וטיח בקירות מקלחת ההורים, מעל הקרמיקה שלא ניתן היה לתקן בעבודות צבע בלבד.

על כן, לטענת התובעים, פנו למהנדס מחברת "תפארת ביקורת מבנים" אשר ערך חוות דעת ובה העריך את עלות העבודה לתיקון הליקויים שמצא במקלחת ההורים, בסך כולל של 8,940 ₪, בצירוף עלות פיקוח הנדסי ומע"מ. התובעים פנו לאיש מקצוע אחר אשר ביצע שיפוץ נוסף של מקלחת ההורים בתמורה לתשלום בסך 8,700 ₪ בצירוף מע"מ.

2.התובעים עתרו לחייב את הנתבע בפיצוי בסכום עלות התיקון שקבע המהנדס מטעמם, בתוספת עלות רכישת מראה שנפגעה תוך כדי השיפוץ החוזר, העסקת חשמלאי לפירוק והרכבה מחדש של גופי תאורה, החלפת סיפונים בשתי מקלחות והחזר בגין שכר המהנדס כפי ששולם על ידם. מעבר לכך, עתרו התובעים לפיצוי בגין עגמת נפש בסך 2,000 ₪ וסכום התביעה הועמד על סך כולל של 14,070 ₪.

3.הנתבע לא התייצב לדיון הראשון וניתן פסק דין כנגדו. הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק הדין, אליה צורף תצהיר המפרט את טענותיו, הן באשר לסיבה בגינה לא התייצב לדיון והן כנגד התביעה. בסעיף 1 לתצהיר הנתבע נטען כי סכום התביעה אינו עומד ביחס סביר לעלות השיפוץ בכלל, ולכל היותר מדובר בתיקון שעלותו 1,500 ₪.

לאחר שפסק הדין בוטל התקיים דיון נוסף במעמד שני הצדדים ביום 09.10.16. הנתבע ביקש לקיים דיון נוסף כדי להביא בעלי מקצוע שיעידו מהי עלות התיקון הראויה לצורך העבודות שבוצעו לגישת התובעים. הנתבע חזר וטען כי "העלות אינה סבירה לדעתי ואני מבקש להוכיח זאת".

4.ביום 03.01.17 התקיים דיון נוסף, אליו התייצבו הצדדים וכן התייצב עד מטעם הנתבע שהוא קבלן בניין ומנהל עבודה ותיק.

התובע טען כי עבדו בביתו שני עובדים לצורך תיקון עבודות השיפוץ, שיפוצניק ועוזר, וזאת במשך 7 ימים כאשר בכל יום בוצע שלב אחר של העבודה הנדרשת. העד מטעם הנתבע הגיש לבית המשפט נתונים מתוך מחירון שיפוצים וטען כי הסכום שנכלל בחוות הדעת מטעם התובעים היה מופרז שכן מדובר ב- 8.5 מ"ר של טיח שעלות הסרתו וביצועו מחדש אינו עולה על 90 ₪ ל-מ"ר. העד הוסיף ומסר כי סיפון הרחצה יכול לעלות בסביבות 150 ₪ כולל הרכבה, התייחס לשלבי העבודה הנדרשים ולעבודות שפורטו בחוות דעת מהנדס התובעים ולשיטתו אינם נדרשים כלל. העד מסר כי מי שביצע את עבודת התיקון אצל התובעים הוא "איש גגות, לא איש שיפוצים שעושה עבודות טיח. הוא מתעסק בגגות ואני מכיר אותו מביצוע עבודות גגות, הוא לגמרי לא מתחום הטיח."

5.שוכנעתי כי הנתבע אחראי לליקויים שנמצאו באותם חדרים אשר בהם ביצע את עבודות השיפוץ שגם אם הליקויים התגלו במהלך החודשים הסמוכים בסיום העבודה ולא באופן מיידי. אציין, כי הנתבע לטענתו הסכים לחזור ולבצע תיקוני צבע פעם שנייה, אלא שהתובעים בחרו לבצע את העבודה על ידי עובדים אחרים.

6.עם זאת, לא ניתן לקבל את הערכת המהנדס מטעם התובעים ככתבה וכלשונה, ויש גם קושי לקבל את התשלום שבוצע בפועל על ידי התובעים כהוכחה לשווי עלות התיקונים, בשל אלה:

ראשית, מר רפי אוחיון שביצע את השיפוץ החוזר הוא בעל מקצוע בתחום בניית גגות רעפים (כפי שמופיע על גבי החשבונית מטעמו). לא ברור כיצד הוא תמחר את העבודות ומה כללו אותן עבודות של שיפוץ מקלחת. הקבלן המבצע לא הגיע לבית המשפט כדי למסור עדות ולהסביר את התמחור, את שלבי הביצוע, את משך הביצוע וכדומה.

שנית, קשה לקבל את טענת התובעים כי שני עובדים עבדו במשך שבוע רצוף לתיקון 8.5 מ"ר של קירות חדר רחצה. אינני שוללת את האפשרות כי העבודות בוצעו במהלך שבוע אולם בלתי סביר כי מדובר בשני עובדים שעבדו ימי עבודה שלמים מהבוקר עד אחר הצהריים על אותו שטח מוגבל שהיה צריך לתקן.

שלישית, התובעים דורשים פיצוי בגין מראה חדשה ועבודות חשמלאי, כאשר אלה כלל לא תומחרו על ידי המומחה מטעמם.

רביעית, התובעים ידעו שהנתבע חולק על התמחור של עלות עבודות התיקון וביקש לקיים דיון נוסף על מנת "להוכיח זאת". חרף זאת, לא זימנו התובעים את המומחה מטעמם כדי להסביר לבית המשפט כיצד נערך חישוב עלות התיקון על ידו. אציין בעניין זה כי בפרק הממצאים בחוות דעתו של מהנדס התובעים לא נערך פירוט של עבודות התיקון בשלביהם השונים למרות שהמומחה פירט חמישה שלבים שונים של עבודות נדרשות (גירוד וסילוק החיפוי הקיים; מריחת שכבת דבק; טיוח; שפכטל; פירוק והרכבת אביזרי חשמל). בסעיף 3 לפרק הממצאים בוצע חישוב על ידי מומחה התובעים על פיו כמות העבודה ב-מ"ר שווה ל- 8.45 מ"ר.

על פי מחירון דקל שנמסר לעיוני ועל פי עדות העד מטעם הנתבע, עלות של הסרת טיח וביצועו מחדש אינה עולה על 90 ₪ למ"ר ועל כן בשטח הכולל אשר מומחה התובעים קבע לגביו כי צריך להסיר את הטיח ולבצעו שוב, לא צריכה העלות להיות מעל כ- 760 ₪.

מומחה התובעים נקב בסכום כולל של 8,000 ₪ לתיקון הקירות (כאמור, בלא שהובהרה שיטת החישוב) והנתבע באופן עקבי חלק על הערכה זו של מומחה התובעים. במצב זה, הימנעות התובעים מזימון המומחה למסור עדות ולהסביר את הערכתו, נזקפת לחובתם.

7.מעבר לאמור התוצאה היא, שמחד גיסא אין לי ספק כי נותרו ליקויים בעבודות השיפוץ שביצע הנתבע והתובעים נדרשו לשלם עבור תיקונים; מאידך גיסא, לא ניתן לבסס הכרעה על הנתונים שהביאו התובעים, שכן לא צורפו מלוא הנתונים לשם עריכת חישוב מדויק של נזקיהם. לא ניתן לקבל גם את הערכת הנתבע, שאין מקום לפיצוי העולה על 1,500 ₪, בשל קשיים בתשתית הראייתית שהציג בפני בית המשפט:

א. לא נשללו טענות התובעים כי היה צורך בהחלפת שני סיפונים שהמומחה מטעמם קבע שהם לקויים, ונדרש לבצע עבודות נלוות של פירוק והרכבת אביזרי חשמל.

ב.עד הנתבע הוא קבלן בניין ולא מהנדס מומחה, ועל כן אין בגישתו כדי לשלול לחלוטין את עמדת מהנדס התובעים כי יש צורך גם בביצוע עבודות שפכטל ומריחת פריימר, שלא תומחרו כלל על ידי הנתבע או העד מטעמו.