רחמני נ' ג'סטין

התובע הינו בעל עסק לביצוע עבודות ביוב ופינוי פסולת.

ביום 10/5/2017 הזמין הנתבע מהתובע מכולה לפינוי פסולת למספר ימים ובהתאם לחשבונית שצורפה שילם סך של 1,521 ₪ (כולל מע"מ)

לטענתו, מספר ימים לאחר מכן התקשר אליו הנתבע והודיע לו כי המכולה נגנבה ובשיחה עם אחד מעובדיו הוא הודה כי הגיעה לשטח העבודה משאית ביום שבת והעמיסה את המכולה.

מכאן התביעה לתשלום עלות המכולה בסך 10,000 ₪ לאור טענתו כי הנתבע היה אחראי עליה ונגנבה משטח העבודה שלו.

הנתבע בכתב הגנתו מכחיש את אחריותו לשמירה על המכולה, לטענתו הוא בסך הכול שכר את המכולה והיה מצופה מהתובע שיבטח אותה.

לטענת הנתבע - הוא פעל כמו שמצופה מכל אדם סביר כאשר המכולה נגנבה ביום שבת והוא הגיש בגין כך תלונה למשטרה.

עוד נטען, כי לא הייתה כל רשלנות מצידו המטילה עליו חובה לפצות את התובע.

בנוסף, נטען כי מדובר במכולה ישנה ולא ברור על מה התבסס התובע בהערכת סכום תביעתו.

בדיון שהתקיים בפני הוסיף כי המכולה הייתה חדשה, אין לה ביטוח ואך חברת ביטוח לא מוכנה לבטח מכולות כאלו, ולטעמו הנתבע אחראי מעצם העובדה שהמכולה נגנבה בהיותה מוצבת בשטחו עת שכר אותה.

ניסיונות שעשה עם שכנים לאיתור צילומי אבטחה העלו שהמכולה נגנבה בשעת לילה עת ירד גשם, על ידי משאית שהגיעה למקום. הוא חושד שהעובד שהיה במקום שיתף פעולה עם הגנבים.

הנתבע מצדו הוסיף שהמכולה נשכרה לצורך סילוק פסולת בניין מנכס בבעלותו, נגנבה בשעת לילה כאשר באתר ישן פועל של קבלן השיפוצים – לא פועל של הנתבע, וממילא אין לו שליטה או אחריות על תפקודו.

לדבריו פנה לשכנים כדי לאתר מצלמות ונאמר לו שעל הבעלים של המכולה לפנות.

דיון והכרעה:

סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה, תשל"א–1971 קובע: