צ'ומצ'נקו נ' בלו ליס בע"מ ואח'

1.תביעה קטנה שעניינה בנזק שנגרם כפי הנטען לרכב התובע, באירוע מיום 3.11.16, בו היו מעורבים רכבו ורכב הנתבעות 2-3, נהוג ע"י מר מאיר סבן (להלן: "סבן").

תמצית טענות התובע הינה כי לאחר שסבן "חתך" אותו עם רכבו בכביש, ובעקבות מכה שנתן התובע במראת רכב הנתבעות בתגובה זועמת על התנהגותו, פגע סבן עם רכבו ברכב התובע באופן פתאומי לאחר שדחף אותו אל שולי הכביש.

תמצית טענות סבן הינה כי בעת שעצר ברמזור הופתע כשהתובע היכה לפתע במראת רכבו ושבר אותה. מאחר שהתובע החל נוסע מהמקום, החל סבן לנסוע אחריו כשהוא מבקש ממנו לעצור, התובע לא עצר, התנהג בגסות ולפתע פגע ברכב הנתבעות.

2.לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי עדויותיהם ועיינתי בתמונות ובסרטונים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, משלא הרים איש מהצדדים את הנטל להוכיח כי ההתרחשות ארעה דווקא לפי גרסתו, ומשלא מצאתי הן מסיבות של מהימנות והן מחמת העדרן של ראיות להעדיף גרסה אחת על פני רעותה.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3.אין חולק כי לכל הפחות בשלב מסוים התקיימה התרחשות שלילית כזו או אחרת בין התובע לבין סבן, ואין מחלוקת כי ראשיתה במכה שהנחית התובע על מראת רכב הנתבעות, לטענת התובע לאחר שסבן "חתך" אותו בכביש.

עם זאת, הצדדים מציגים גרסאות מנוגדות באשר למכלול ההתרחשות, ובמיוחד בנוגע למי שגרם בעצמו לפגיעה ברכב האחר.

מעיון בסרטונים ובתמונות לא ניתן להבחין מי גרם לנזק הנטען ומהו הנזק שנגרם במעמד הפגיעה.

מהסרטון נראה ששני הנהגים מסיחים דעתם מהדרך כשהם שבויים בהטחות הדדיות של דברים, ובנסיבות אלה בהחלט לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי הפגיעה נגרמה הדדית בשל אותו חוסר זהירות בולט בו נקטו שני הנהגים.

מהסרטונים לא ניתן להבחין בנסיעה צמודה לשוליים וכלל לא ברור מדוע בסיטואציה כזו לא נעצרו הרכבים, אלא המשיכו את הוויכוח תוך כדי נסיעה, פעולה מסוכנת ביותר שיש בה אף כדי לסכן נהגים אחרים בכביש (התובע אף מתאר בעדותו כי הפעיל פונקציית הקלטה בטלפון הנייד, על מנת שיקליט אם יקרה לו נזק, כדבריו, אך בשום שלב לא החליט תחת זאת לעצור את רכבו).