בלוך נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה שעניינה תשלום תגמולי ביטוח תכולת דירה בשל אובדן אבן יקרה בטבעת שבבעלות אשת התובע.

ואלה העובדות הנצרכות להכרעה בתובענה:

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע בוטח בתקופה הרלוונטית ע"י הנתבעת 1 וכי הנתבעת 2 היא סוכנת הביטוח שטיפלה ברכישת הפוליסה ובביטוחי התובע באופן כללי.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לתקבולים להם זכאי התובע עקב אובדן אבן יקרה בטבעת של רעייתו. לטענת התובע פעל בהתאם להוראות הפוליסה ולפיכך הוא זכאי להחזר מלוא שוויה של האבן. התובע ציין כי העביר הערכה של הטבעת נשוא הדיון בהתאם לדרישת הפוליסה. לחלופין טען התובע כי מעולם לא קיבל לידיו את הפוליסה במלואה ומשכך לא ידע כי הטבעת אינה מבוטחת במלוא שוויה.

לטענת הנתבעות לא פעל התובע בהתאם לפוליסה. הנתבעות מצביעות על החריג במפרט הפוליסה העוסק בכיסוי הניתן לתכשיטים הכלולים בפוליסה. לפי אותו חריג, בהעדר הערכה ביחס לתכשיטים המבוטחים יהא המבוטח זכאי להחזר בהתאם לקבוע בפוליסה ולא בהתאם לערכו הממשי של התכשיט. חריג זה מופיע בבירור במפרט שהוצג ע"י הצדדים כולם. הנתבעות שתיהן ציינו כי ההערכה המוזכרת ע"י התובע לא נתקבלה אצלן עד שהחל הטיפול בדרישת התובע להחזרים ע"פ הפוליסה.

במהלך הדיון העידו בפני התובע, הנתבעת 2 ונציגת הנתבעת 1 (היא הנתבעת 3 שנמחקה בכתב התביעה). הצדדים חזרו הלכה למעשה על טיעוניהם בכתב.

דיון ומסקנות-

כמצוות המחוקק, תנומק הפסיקה בתמציתיות.

עיון בפוליסת הביטוח לשנת 2016-2017 מעלה כי החרגת הכיסוי ביחס לתכשיטים ודברי ערך מופיעה בצורה ברורה במפרט הפוליסה-

"בהעדר הערכת תכשיטים ושעונים תוגבל אחריות החברה בהתאם לס' 5 (ח) ו- 5 (ט) לפרק 3"

השוואת החריג לנוסח שהיה במפרט הפוליסה לשנת 2015-2016 מעלה כי בפוליסה הישנה צוינה מפורשות הערכה ביחס לטבעת זהב עם יהלומים קטנים. ביחס לטבעת זו הצהיר התובע כי העביר הערכה ביחס אליה עוד בשנת 2011. הנתבעות הצהירו כי על בסיס הערכה זו בוטחה אותה טבעת מאז והופיעה במסמכי הפוליסה.