ת"ק 60496-01-16 אגמיל נ' יובל משכנתאות - ייעוץ ולווי בדרך לחסכון בע"מ

לפני תביעה על סך 15,000 ₪.

התובע טוען ששילם לנתבעת שתסייע במחזור משכנתא שנטל אך משלא קיימה הנתבעת את התחייבותה הוא עותר להשיב לו את השכר ששילם (12,000 ₪) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, עגמת נפש והוצאות משפט.

הנתבעת טוענת, מנגד, כי השירותים אותה התחייבה לספק לתובע מתבססים על הנתונים אותם קיבלה ממנו וכי התובע הסתיר ממנה מידע רלבנטי ובכך סיכל את האפשרות שתצליח במלאכתה. לטענתה, השקיעה הנתבעת עבודה רבה ומאומצת המצדיקה את השכר המגיע לה מכח ההסכם.

בהסכם בין הצדדים, אותו צירף התובע לכתב התביעה, נכתב: "ידוע [לתובע] כי [הנתבעת] מסתמכת על מצג הלקוח ועליו בלבד, לשם שיכלול הנתונים על בסיסם ניתן הייעוץ, וכי אין [הנתבעת] מאמתת את דבר המידע שנמסר לידיה" (ס' 7 להסכם). ובהמשך: "ידוע [ללקוח] כי במידה ולא פעל בתום לב ובשקיפות מלאה מול היועץ וגרם לעבודת שווא יחויב הלקוח במלוא הסכום ולא יהיה זכאי להחזרים באם התיק לא אושר על ידי הבנק בשל כך".

מכאן שעל פניו הצדק עם הנתבעת, שכן לא הוצגה בפני כל ראיה הסותרת את טענת הנתבעת שהנתונים שמסר לידיה התובע היו חלקיים וכי בשל כך נדחתה הפניה למחזור ההלוואה.

מנגד, מן ההתכתבות עם נציגי הנתבעת שצורפה לכתב התביעה עולה כי הובטח לתובע שיושב לו כספו ("העברתי את התיק לאלי המנהל שלי. הוא צריך להחזיר לכם את התשלום" – הודעת טקסט מ-22.12.15). הנתבעת לא התכחשה להודעה זו, ולאחרות, במסגרת כתב ההגנה שהגישה.

נוכח האמור, בזיקה אף לדיני עשיית עושר ולא במשפט ולעקרון שאדם זכאי לשכר בגין עמלו, מצאתי לחייב את הנתבעת להשיב לתובע חלק מן התשלום ששילם לה בגין השירות אשר, בסופו של יום, לא העניק לו את התוצאה המיוחלת.

הנתבעת תשלם לתובע, לפיכך, לסילוק מלא וסופי של טענות הצדדים סך כולל של 8,000 ₪.