ת"ק 60483-07-13 שאהין נ' מהדי ואח'

תביעה בגין נזקי רכוש עקב תאונת דרכים.

1. בכתב תביעתו טען התובע כי ביום 28.6.12 נסע ברכבו בסמוך ליקנעם ורכב הנתבע 2 "חסם את נתיב התנועה וגרם לתאונה". מעבר לתיאור לאקוני זה לא הובאו פרטים נוספים בכתב התביעה.

    

2. בדיון הראשון שהתקיים (ביום 6.2.14) תיאר התובע את נסיבות התאונה כך: "אני נהגתי באוטו, בכביש מהיר, ב-90 קמ"ש, האדון, הנתבע 1, נהג באוטו השני, הוא היה עוצר בצד של הכביש, ברוחב של הכביש, כי התפוצץ לו גלגלים. האלומות של האור שלי יכולים לזהות במרחק של 30 מטר, הבחנתי בו ופניתי שמאלה לברוח ממנו, פגעתי בו מאחורה אבל בגלל שלא היה לו מחזירי אור, לא אור, לא שם משולש, לא כלום."

    

3. בדיון זה התברר כי הנתבע 1 לא נכח בתאונה אלא מכר את הרכב לנתבע 2 טרם התאונה. הנתבע 2 לא הגיש כתב הגנה ועל כן נדחתה בהסכמה התביעה נגד נתבע 1 וניתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבע 2.

    

4. בהמשך בוטל פסק הדין ביחס לנתבע 2 והתיק נקבע לדיון. בדיון ביום 15.6.14 העיד התובע ביחס לנסיבות התאונה כי "נסעתי במהירות 90 קמ"ש בכביש מהיר, כאשר משני צידי הדרך עצים גבוהים, בדרך ליוקנעם. אלומת האור היא 30 מטר, כי זה קבוע בחוק, ככה אומרים. GMC שחור ארוך, חונה על רוחב הכביש, כיון שהיה לו כנראה פנצ'רים או לא יודע מה והוא נתקע בקיר הפרדה והפנים שלו לפני הפרדה והקו שלו באמצע הכביש. היה אוטו שחור, לא היו אורות. לא היה אף אחד בכביש, היתה משטרה בצד שני ממול. זה היה בשעה שתיים עשרה בלילה, אין תאורה במקום. סטיתי כשהבחנתי בו ואז נכנסתי במעקה השני בשביל לברוח. "

    

5. הנתבע 2 טען כי עצר את רכבו "בליווי משטרתי" ולאחר כעשר דקות פגע התובע ברכבו. התובע טען בתגובה כי המשטרה הייתה בצד השני ולא ניתן היה להבחין ברכבו של הנתבע בשל החושך והעובדה שהיה ללא אורות. התובע טען כי יש עד שנכח ברכבו בעת התאונה.