אביטן נ' בן חמו

לפניי תביעה ותביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונה שאירעה ביום 6/3/17 בעיר אשדוד.

לטענת התובעת, ביום התאונה, היא נהגה בנתיב נסיעה ישר באזור התעשייה בעיר. לפתע, רכב הנתבע אשר ביקש לצאת מתחנת דלק הממוקמת מצדו הימני של הכביש, מבלי להישמע לתמרור תן זכות קדימה ולתמרור האוסר פניה שמאלה, פגע ברכבה וגרם לו לנזקים המפורטים בחוות דעת שמאי. 

על פי גרסת הנתבע, הוא המתין בעצירה מלאה על מנת לצאת מתחנת הדלק ונתן זכות קדימה לרכבים החולפים. לפתע, הגיח רכב התובעת במהירות ובחוסר זהירות, סטה לכיוון רכבו ופגע בו. הנתבע הפנה אף הוא לחוות דעת שמאי.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי, צפיתי בסרטון שהוצג במהלך הדיון ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות.

התובעת העידה לפניי כי התאונה אירעה סמוך לשעה 16:02, עת נהגה בנתיב ישר בעומס תנועה (עמ' 1 ש' 10-11). עוד העידה, כי הנתבע התפרץ לכביש בו נסעה תוך שהוא יוצא מתחנת דלק הממוקמת בצד ימין של הכביש (ש' 12-13). התובעת הוסיפה והעידה כי בכיוון נסיעת הנתבע היו שני תמרורים, כמפורט בכתב התביעה כאשר תמרור האוסר על הפנייה שמאלה הוסר לאחרונה (עמ' 1 ש' 15-16, עמ' 2 ש' 2-3).

התובעת הדגישה כי היא נסעה בנתיב נסיעה ישר כאשר זכות הקדימה נתונה לה ולפיכך היה על הנתבע להמתין עד שיתאפשר לו לבצע הפנייה (עמ' 2 ש' 9-10, עמ' 3 ש' 29). עוד העידה כי אף אם הייתה מבקשת לבלום על מנת למנוע את התאונה, לא הייתה יכולה לעשות כן מבלי לגרום לתאונה בשל תנועת רכבים שמאחוריה.