ת"ק 60247-06-13 סלאמה נ' בדארנה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

רקע עובדתי והשתלשלות העניינים:

1.ענייננו בתביעה שהגיש המשיב כנגד המבקש ביום 30.6.13 לתשלום שכ"ט שמאי בהתאם להסכמה, לכאורה, שהתקבלה בין הצדדים עבור הכנת חוות דעת.

2.משלא הוגש כתב הגנה בתיק, ביום 26.6.14, בהתאם לבקשת המשיב, ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקש, זאת לאחר שמצאתי כי כתב התביעה הומצא לו כדין.

ביום 6.5.15 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין במסגרתה טען כי לא קיבל את כתב התביעה ובהקשר לסיכויי ההגנה טען כי חוות הדעת נערכה על דעתו של המשיב בלבד. בהחלטתי מיום 28.5.15, למרות שמצאתי כי פסק הדין ניתן כהלכה, שוכנעתי כי יש מקום לביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות ע"ס 750 ש"ח, וכך הוריתי. לאחר הפקדת סכום ההוצאות והגשת כתב הגנה מטעם המבקש, בוטל פסק הדין ונקבע מועד חדש לדיון.

3.לישיבה שנקבעה ליום 25.8.15, לא התייצבו מי מהצדדים ובנסיבות הוריתי על דחיית מועד הדיון.

4.לצדדים נשלח זימון חדש לדיון ביום 18.11.15. אלא שלישיבה זו לא הופיע המבקש/ הנתבע ועל כן, לבקשת התובע/ המשיב, ולאחר שנוכחתי כי ההזמנה לדיון נשלחה למענו של המבקש, קיבלתי את התביעה וחייבתי את הנתבע במלוא סכומה, סך של 12,541 ש"ח ובתוספת הוצאות ואגרת בית משפט.

אציין, כי באותו היום הגיש המבקש בקשה בהולה לשינוי מועד הדיון והפניתי אותו לפסק הדין שניתן בהעדר.

בקשה לביטול פסק הדין לא איחרה לבוא ובמסגרת בקשה זו טען המבקש, כי מחלה פתאומית תקפה אותו בבוקר הדיון ולפיכך הגיש את בקשתו לדחיית הדיון רק באותו בוקר. המשיב כמובן שהתנגד לבקשה ראשית מהטעם שסיבת המחדל שהציג המבקש אינה מוצדקת בהתחשב בעובדה שזו בקשתו השנייה לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות, ושנית לאור טענות ההגנה אשר אינן מתיישבת עם המציאות. ואולם, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים שוכנעתי, גם הפעם, ולא בלי לבטים, כי יש מקום לבטל את פסק הדין. על כן, בכפוף לתשלום הוצאות ע"ס 1,750 ש"ח הוריתי על ביטול פסק הדין וקבעתי מועד לדיון ליום 25.1.16, כאשר הבהרתי לצדדים כי לא תתקיים ישיבה נוספת מעבר לזו.