וקסלר ואח' נ' אלבר ציי רכב בע"מ

ביום 28.08.14, התקשרו התובעים, שהינם בני זוג בשנות ה – 60 לחייהם, עם הנתבעת בהסכם להשכרת רכב לצורך טיול בחו"ל.

לטענת התובעים, הובהר לנציגת הנתבעת, מראש ובמהלך מספר שיחות שניהלו עימה, כי השכרת הרכב נדרשת לניידות באיטליה ובסלובניה. כן, הובהר לה אופי הטיול המתוכנן והצורך ברכב שיותאם לנוסעת שהינה נכה ומרותקת לכסא גלגלים.

לטענתם, מיד כאשר נחתו בוונציה והגיעו עם טופס ההזמנה (להלן – "הוואצ'ר") אל דלפק חברת "טריפני", נציגת הנתבעת בחו"ל, נאמר להם לתדהמתם כי לא יוכלו לחצות עם הרכב את הגבול לסלובניה. התובעים טענו, כי ניהלו שלוש שיחות טלפוניות עם נציגי הנתבעת, אולם אלו לא הציעו כל פיתרון, למעט ביטול העסקה, וכי מאחר והיה זה יום א' אחר הצהריים, שעה בה כלל העסקים עומדים לפני סגירה לקראת סוף השבוע, נאלצו לפנות לחברה אחרת ולשכור רכב בעלות גבוהה באופן משמעותי (9,741.56 ₪ במקום 2,698.45 ש"ח).

בנסיבות האמורות, טוענים התובעים, כי הנתבעת הפרה את ההסכם עימם ועל כן עתרו לחייבה בתשלום ההפרש שבין הסכום ששולם בפועל לבין זה שהיו נדרשים לשלם לו הייתה יוצאת העסקה המקורית אל הפועל. כן, עתרו לחייבה בפיצוי בגין עוגמת נפש, בסך 1000 ₪.

מנגד, טענה הנתבעת, בכתב ההגנה, כי התובעים מעולם לא ציינו בפני הנציגה, בעת ביצוע ההזמנה שברצונם לחצות עם הרכב את הגבול לסלובניה, וכי לו היו מציינים זאת, היה נאמר להם מפורשות כי הדבר בלתי אפשרי. בנוסף, נטען כי עפ"י תנאי ההסכם, שהועברו אל התובעים מבעוד מועד, לא ניתן לנהוג ברכב במדינות מזרח אירופה וכי היה על התובעים לוודא אפשרות זו, קודם לביצוע העסקה. כן נטען, כי היו אלו התובעים אשר הפרו את ההסכם עם הנתבעת בכך שסירבו ליטול את הרכב שהוכן עבורם. הנתבעת טענה, כי למרות זאת, זיכתה את התובעים בגין החיוב וביטלה את העסקה.

בדיון שהתקיים בפני העידו התובעים וכן נציגת הנתבעת אשר ביצעה את העסקה.

וכך, מסרה התובעת 1 בעדותה:

"את הטיול כמו כל טיול שאנו עושים ארגנו הרבה זמן מראש ובכובד ראש. אנו מזמינים פנסיונים הרבה זמן מראש ואנו לא מקבלים החלטות פתאום.

זו היתה עסקה טלפונית.

הזמנו גם הפעם. בשיחה עם נציגה בשם אירנה, אמרנו לה שאנו זקוקים למכונית קטנה לחלק הראשון של הטיול בגלל שאנו נוסעים לונציה ומשם עוברים לסלובניה והולכים לפגוש את אמא שלי שהיא בת 88 שנים באיטליה ובחזרה. כל זה הוסבר בשיחה הראשונה. בעלי דיבר בטלפון. אני יודעת מה נאמר בגלל שהוא סיפר לי. " (עמ' 1 ש – 18-22, עמ' 2 ש' 1-4)

ובהמשך, הוסיפה: