ת"ק 59983-01-14 קואז נ' דן קופרטיב לתחבורה

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.11.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעת נסע בנתיב השמאלי ופנתה שמאלה. הנהג באוטובוס הנתבעת שנסע בנתיב הימני, החליט גם לפנות שמאלה מהנתיב שלא מיועד לכך ופגע ברכב התובעת. הנהג באוטובוס לא נעצר אלא לאחר שמספר נוסעים צעקו לעברו ואז החליפו השניים פרטים.

3. הנתבעת טענה כי התאונה התרחשה מייד עם סיום חציית הצומת המרומזר. הנתבעת טענה כי התובעת היא שהסיטה את רכבה לעבר הנתיב הימני שבו נסע האוטובוס וכתוצאה מכל נפגע הדופן הקדמי ימני של רכב התובעת בחלקו האחורי שמאלי של האוטובוס. הנתבעת טענה כי מדובר היה ביום גשום וכי שמשת הרכב הקדמית של הנתבעת היתה אפופה באדים דבר שמנע מהתובעת שדה ראייה רחב. בנוסף, נטען כי אופי הנזק ומיקומו מעיד כי גרסת הנתבעת היא הנכונה.

4. התובעת טענה בפני, בניגוד לאמור בכתב התביעה ובטופס ההודעה לחברת הביטוח, כי נסעה ישר בנתיב השמאלי וכי לא היה בכוונתה לפנות שמאלה. לפתע, נהג האוטובוס ברכב הנתבעת, שנסע בנתיב הימני, סטה שמאלה לעבר נתיב נסיעתה ופגע במראת רכבה ובחלקו השמאלי של רכבה. התובעת טענה כי הנהג המשיך בנסיעה ורק לאחר שהנוסעים באוטובוס צעקו עליו הוא נעצר. התובעת טענה כי הנהג הודה בפניה באחריותו לתאונה.

5. הנהג ברכב הנתבעת חזר על גרסתה וציין כי נסע בנתיב הימני וכי לפתע סטתה התובעת לנתיב נסיעתו ופגעה באוטובוס בחלקו האחורי. הנהג הכחיש כי סטה לעבר נתיב הנסיעה השמאלי. הנהג טען כי במידה וגרסת התובעת היתה נכונה הנזקים היו נגרמים בחלקו הקדמי של האוטובוס. בנוסף, האדים על שמשות רכב התובעת שצולמו על ידו לאחר התאונה מעידים כי שדה הראיה של התובעת היה חסום ועל כן סטתה היא לעבר נתיב נסיעתו ולא הוא לעבר לנתיב נסיעתה.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

כידוע, המוציא מחברו עליו נטל הראיה. קרי, הנטל מוטל על התובעת. ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובעת הטתה את כף המאזניים לטובתה ומשלא עמדה בנטל, דין התביעה להידחות.

יתרה מכך, התובעת נמנעה מהבאת העדה שהיתה נוכחת בעת קרות התאונה. בהקשר זה חלה הפסיקה לפיה הימנעות מהבאת עד רלוונטי תתפרש לרעת הצד שנמנע מלהביאו (ע"א 27/91 קבלו נ' ק. שמעון, עבודות מתכת בע"מ ואח', פ"ד מ"ט (1) 450, 457).

שלישית, מצאתי ממש בטענת הנתבעת לפיה מיקום הנזקים והאדים על שמשת הרכב של התובעת מעלים ספק בדבר גרסתה לקרות התאונה ועולה החשש כי לא היה שדה ראיה לתובעת בעת קרות התאונה כך שיתכן והיא זו שסטתה מנתיב נסיעתה.