לזמי נ' יחזקאל

בפניי טענה להעדר סמכות מקומית.

התובע הגיש תביעה בסך 6,500 ₪ בגין ביטול הופעה שהזמין הנתבע.

הנתבע הגיש בקשה למתן ארכה להגשת כתב הגנה, במסגרתה העלה טענה לחוסר סמכות מקומית ולהעברת הדיון מבית משפט השלום באשקלון לבית משפט השלום בעפולה או בבית שאן. לטענת הנתבע, ההסכם נחתם בעפולה ונשלח באמצעות מכשיר הפקס אל התובע כך שמקום יצירת ההתחייבות הינו בעפולה ולא בשדרות, ולכן יש להורות על העברת הדיון לבית משפט בעפולה או בבית שאן.

התובע דחה את טענת הנתבע. לטענתו, כל עסקיו מאז ומעולם נוהלו והתנהלו בעיר שדרות. כל ההסכמים נחתמו שם. לא יתכן כי בשל העובדה שהנתבע חתם על ההסכם בעפולה, ושלח אותו בפקס לשדרות, לא תהיה סמכות מקומית לבית המשפט במחוז הדרום, ולטענה אין כל בסיס הגיוני.

דיון והכרעה

תקנה 2 רישא לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז 1976, קובעת כך: "תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין, ואלה הם...". אחת הזיקות המפורטות בתקנה 2 הנ"ל, הינה: "מקום יצירת ההתחייבות". כאשר התחייבות נקשרת בין הצדדים באמצעות הטלפון או האינטרנט, לא קל לקבוע היכן היא הסמכות המקומית.

הקידמה הטכנולוגית הביאה לאפשרות לעריכת חוזים בטלפון, באינטרנט ובפקס. בעל חוזה איננו חייב עוד להטריח עצמו למשרד המרוחק ממקום מושבו ויכול הוא לקשור את ההסכם מביתו, באמצעים טכנולוגיים אלה ואחרים. בתי המשפט התלבטו לא אחת בסוגיה, היכן ההצעה והיכן הקיבול, בהסכם הנקשר במהלך שיחה טלפונית או באינטרנט. מהפסיקה עולות שתי גישות: יש הסבורים כי מקום יצירת ההתחייבות הוא במקום מושבו של הספק המציע שירות או מוצר, ואחרים סבורים כי בעסקה שבוצעה טלפונית יש סמכות מקומית לכל בתי המשפט בארץ.