ת"ק 59806-01-16 אזולאי נ' סברין

1.לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, הוא הילווה לנתבעת, לפני כשנה, סך של 3,200 ₪ על מנת לעזור לה לקדם את העסק שלה. בחודש דצמבר 2015 או בסמוך לכך (בכתב התביעה, שהוגש ב 31/1/16 נטען "לפני כחודשיים...") סגרה הנתבעת את העסק והבטיחה להחזיר לו את כספו, אולם היא לא עשתה כן ואיננה עונה לטלפונים שלו.

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו את הסך של 4,000 ₪.

2.בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת, היא הכחישה כי קיבלה מהתובע כסף מזומן כלשהו. לטענתה, התובע הביא לה, על דעת עצמו, מדפים לעסק, כדי לסייע לה בהיותו חבר משפחה, אולם העסק קרס כלכלית והיא מוכנה להחזיר לתובע את המדפים, שנמצאים במחסן.

3.במהלך הדיון, שהתקיים ביום 17/4/16, שינה התובע במקצת את גירסתו, לפיה הלווה לנתבעת סך של 3,200 ₪. כאשר עומת עם גירסת הנתבעת לפיה לא נתן לה כסף, אלא הביא לעסק שלה מדפים, אמר "נתתי לה 1,000 ₪ במזומן וב 2,200 ₪ קניתי לה מדפים לעסק". כאשר עומתה הנתבעת עם גירסתו החדשה של התובע היא אמרה "הוא לא נתן לי שום כסף במזומן". אני מאמין לנתבעת, שהשאירה עליי רושם אמין, כי לא קיבלה מהתובע כסף מזומן אלא רק מדפים.

לא נעלם ממני שהתובע הציג בדיון תמלילים של שתי שיחות מוקלטות שלו עם הנתבעת מהן עולה, לכאורה, כי היא מודה שהיא חייבת לו 3,200 ₪, אולם אין בכך כדי להוכיח שהיא באמת חייבת לו את הסכום הזה. כפי שעולה מעדותה, התובע אמר לה בדיעבד כמה עלו המדפים. כנראה שהוא אמר לה שהם עלו 3,200 ₪, ולכן סברה שזה הסכום שהיא חייבת לו.

4.מאחר שאין מחלוקת כי התובע סיפק לנתבעת מדפים, אני סבור שיש מקום לחייב את הנתבעת להחזיר לו את עלות רכישתם, גם אם היוזמה לרכישתם היתה של התובע ולא שלה. איש לא הכריח אותה לקבל את המדפים ולהתקין אותם בעסק שלה. התובע איננו אשם שהעסק שלה קרס כלכלית ובסופו של דבר היא נאלצה לסגור אותו. בהקשר זה ראוי לציין כי הנתבעת לא טענה בשום שלב שהתובע אמר לה שהוא נותן לה את המדפים במתנה.

5.סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 2,200 ₪ (עלות רכישת המדפים, לפי גירסת התובע, שלא נסתרה בעניין זה), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 31/1/16 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 400 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.