ת"ק 59721-01-15 קור נ' משכנתא אובייקטיבית בע"מ

1.תובענה זו לא יוכל בית-המשפט אלא לדחות, וזאת לאחר שהתובע לא נעתר – פעם ופעמיים – להצעתו של בית-המשפט למחוק את תביעתו תוך שנשמרת לו אפשרות לתקן את הדרוש תיקון בה. בתמצית אומר כי התובענה טוענת להתרשלות ולפעולה בסטנדרט מקצועי לקוי מצדה של הנתבעת, חברה לייעוץ, לאיתור ולאישורן של משכנתאות. זאת, תוך הפרתו היסודית של ההסכם, שקשרה זו עם התובע.

נטען כי החברה לא עמדה בחובתה לקיים מכרז נאות בין בנקים שונים בכל הנוגע לשיעורי הרבית המשולמת בגין משכנתא; כי בפועל רק מבנק אחד התקבלה הצעת רשמית ומן היֶתר – הצעות "לא פורמאליות", לשון התובע בכתב-תביעתו; כי הנתבעת כשלה בקריאתן של טבלאות המשכנתא וכי לא היה עליה לדבוק בנתונים שמסר לידיה התובע לכתחילה, אלא לשוב ולבחון את ענינו לנוכח נתונים חדשים, שהציג לה מקץ כחודש. אלו, כולן, הן שאלות שבמומחיות מקצועית. נדרש אתה לדעת מהו סטנדרט הפעולה המחייב בתחום של ייעוץ בבנייתו של תיק-משכנתא ומהו ביצועו ההולם של הסכם מן הסוג שנקשר בין הצדדים.

2.דא עקא כי התובע לא תמך את תביעתו ולו בבדל של התייחסות של גורם-מקצועי, ובפרט לא צירף לה חוות-דעתו של מומחה. לבית-המשפט, ככזה, אין ידע בתחום. הדברים אינם מה שקרוי במשפטנו "ידיעה שיפוטית", כלומר דברים הידועים לבית-המשפט ככאלה ולא נדרש להוכיחם לפניו. אפשר, שהנתבעת – שמנהלה הכללי התייצב בבית-המשפט והסביר כי התובע איננו מבין בסוגיות שעל אודותן הוא הלין – פעלה כשורה. אפשר שכשלה בתפקידה. לבית-המשפט אין כלים להכריע בדבר. אינני תמים דעים עם התובע כי די במה שטען הוא עצמו על-פה, ובחומר שצירף לתביעתו בכתובים. הדברים אינם מדברים בעד עצמם. העובדה כי בסופו של יום מצא לעצמו התובע משכנתא, לטענתו טובה יותר, אין פירושה כי הנתבעת הפרה את חוזה ההתקשרות עמו או שהיא מעלה בהתחייבותה כלפיו. ממילא, המלים "הבטחה לריבית נמוכה בהתחייבות", שהתובע מטעים כי עמדו ביסוד ההתקשרות – מובנן עמום. לא ניתן להסיק הימנן אמת-מידה ברורה לפעולתה הראויה של הנתבעת, מה גם שסוגיית הרבית – על כך אין הצדדים חלוקים – היא רק אחד מן המרכיבים של תיק-משכנתא.

3.לזאת יש להוסיף את הקושי הממשי, שנפל בעתירה לסעדים הכספיים. תמורת ההתקשרות שילם התובע סך של 8,900 ש"ח. סכום התביעה הועמד על לא פחות מ-19,600 ש"ח. מהיכן צמח רוב מנינו ובנינו של הסכום שנתבע, זאת ידע התובע להסביר אך בקווים כלליים, ובלא שום ראיה לתמיכה זולת דבריו-הוא. התובע הסביר כי הוא נדרש להשקיע זמן ומאמץ ניכר, כי הפסיד שכר-עבודה וכי נפגעה יכולתו להתארגן למגורים בישראל, שאליה הוא שב לאחר שליחות ממושכת בחו"ל. כל זאת בשל מחדליה של הנתבעת. אסמכתאות כלשהן – לא הוצגו. ראיה לשכר-עבודה לא הוגשה. תיעוד לימי-עבודה שהוחמצו – לא צירף התובע אל התיק. ממילא מתקשה אתה להלום כי עיקרה של התביעה יהא נזק לא-ממוני, העולה על סכומה של השבה חוזית. פיצויי-קיום לא נתבעו כאן.

4.התובענה נדחית. לא אחייב את התובע בהוצאות, מסיבה יחידה: נציגה של הנתבעת הגיע לדיון ואין הוא מוכן כל צורכו. הוא לא ידע להשיב באופן מספק לשאלתו של בית-המשפט על אודותיו של מהלך הדברים הקונקרטי, להבדיל מאורח התנהלותה של הנתבעת דרך כלל. הוא התקשה לתאר את ההתנהלות בפועל בסוגיית המכרז. אלו הן שאלות בסיסיות, שהיה כל מקום לבוא מוכן להשיב עליהן.

כל אחד מהצדדים רשאי לפנות, בתוך 15 ימים מיום קבלתו של פסק-דין

זה לידיו, לבית-המשפט המחוזי בבקשה להרשות ערעור.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, שלא במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: