אננבורג ואח' נ' גלוגובר ואח'

1.לבית המשפט הוגשו בקשות רבות של תובעים שהגישו את תביעתם באמצעות חברת "ספאם-אוף" למחוק את התביעה. זאת, כמנומק ברוב אותן בקשות, בעקבות הודעת חברת "ספאם-אוף" על סיום התקשרותה עם התובעים. בבקשות השונות ביקשו התובעים שלא ייעשה צו להוצאות. רשימת התיקים שבהם הוגשו בקשות למחיקה מפורטת בטבלה בסוף פסק-הדין.

2.הוריתי על הגשת תשובת הנתבעים. הנתבעים (בתשובתם מיום 23.10.2017) טוענים שככל שמוגשות בקשות למחיקת התביעות שלא בהסכמתם, הרי שיש לחייב את התובעים בהוצאות משפט. זאת לאור חששם של הנתבעים שהתביעות תוגשנה בעתיד בשנית, תוך שהדבר מסב להם הוצאות. עם זאת הנתבעים הוסיפו כי הם בסופו של דבר מותירים את פסיקת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

3.יש טעם בעמדת הנתבעים. הגשת התביעות השונות הסבה להם הוצאות, שכן היה עליהם להגיש כתב הגנה. רצון התובעים השונים הוא כי התביעות ימחקו ולא ידחו, היינו, קיים מבחינת הנתבעים סיכון שהתביעות תוגשנה נגדם בשנית.

4.הפתרון למצב שנוצר הוא להורות על הפסקת התובענות (תקנות 155-154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), בצירוף קביעה כי ככל שמי מהתובעים יבקש בעתיד לחדש את תביעתו, יותנה הדבר בתשלום הוצאות משפט לנתבעים. כך, יהיה על כל תובע שבעתיד ירצה לחדש את תביעתו לעשות כן על-ידי הגשת בקשה מתאימה בגדרו של אותו הליך שכבר הגיש בעבר, ויקום החיוב בהוצאות המשפט. הסדר זה אף מוצדק מבחינת היעילות המערכתית, שכן הדיון בתביעות הרבות שהוגשו באותו עניין אוחד, וככל שמי מהתובעים יבקש לחדש את תביעתו בעתיד תהיה בכך הגדלה במשאבים שיוקדשו לבירור הנושאים שבמחלוקת. הוצאות המשפט שישולמו לנתבעים עם חידוש הדיון בכל תביעה יעמדו על סך 500 ש"ח.

5.יוער, כי הסדר זה לא יחול על מספר מצומצם של בקשות למחיקת התביעה שבהן ניתנה הסכמה מפורשת של הנתבעים לוויתור על הוצאותיהם ללא תנאי (ולגבי אלו ניתן פסק-דין בנפרד).

6.מן הבחינה הטכנית, מזכירות בית המשפט תסגור את התיקים שהדיון בהם הופסק.

7.אשר לבקשת חלק מן התובעים לקבל החזר אגרה, הרי שאין עיגון בדין להחזר המבוקש במסגרתה של תביעה קטנה, ועל כן הבקשה בעניין זה נדחית (ראו, ת"ק (ת"א) 16302-10-14 אצחייק נ' משטרת ישראל (26.8.2015)).

להלן רשימת התיקים שאליה מתייחס פסק-דין זה: