ת"ק 59634-02-15 רזניקוב נ' הום קולקשן בע"מ

בתאריך 16.7.14 רכשה התובעת אצל הנתבעת מערכת ישיבה (ספה פינתית עם כריות) תמורת סך של 3,980 ₪.

התובעת, הטוענת כי כשלושה חודשים לאחר מועד הרכישה נוצרו בספה שקעים ובד הריפוד שלה התרופף, מאשרת כי בעקבות פנייתה אל הנתבעת הציעה לה האחרונה כי תשלח לביתה רפד אשר ימתח רצועות הספה, אלא שהיא ובעלה מר אדוארד רזניקוב, דחו הצעה זו מן הטעם שלא רצו "להפוך את ביתם למרפדיה".

אין חולק על כך שבסופו של דבר נלקחה הספה אל מפעל הנתבעת לשם תיקונה ואולם לטענת התובעת ובעלה, הוחזרה היא לידיהם כשהיא מוכתמת, מלוכלכת ועדיין פגומה.

בעדותו בפניי אמר מר רזניקוב, בין השאר: "לא רציתי לקבל את הספה חזרה, הבנתי שהספה פגומה וכל ההתנהלות מולם. בסופו של דבר, הסכמתי לקבל את הספה רק מסיבה אחת לראות איך חזרה מתיקון. והם רשמו שלא הסכמתי לחתום שסיפקו לי את הספה, היה שם רשום לשביעות רצוני ועל זה לא הייתי מוכן לחתום...".

לתמיכת טענותיו בדבר מצב הספה הן בטרם הועברה לתיקון והן בעת חזרתה ממנו, הציג בפני מר רזניקוב את התצלומים ת/1, ת/3 ו- ת/4 בהם נראים בבירור פגמים במתיחת בד הריפוד ובתפירתו וכן סימני טביעות ידיים, נעליים, כתמים ואפילו חרק...

במצב דברים זה מבקשת התובעת כי אורה על ביטול העיסקה והשבת מלוא כספה בסך של 3,980 ₪.

במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמה, טענה הנתבעת כי התובעת קיבלה לידיה סלון תקין וכי רק בתאריך 28.10.14, דהיינו בחלוף 4 חודשים בהם היא ובני משפחתה השתמשו בו, היא פנתה אליה לראשונה והתלוננה על שקיעה של ספוג באחת מהספות ועל הצורך במתיחת בד הריפוד. הצעת הנתבעת מיום 29.10.14, להגעת רפד אל הבית נדחתה כאמור, ומשכך נלקחה הספה לתיקון במפעל. דא עקא – כך טוענת הנתבעת, כשהגיע המוביל לקחת את הספה בה נדרשו התיקונים כאמור, דרשה התובעת כי הסלון כולו יילקח ולא רק הספה ששקעה והיא ובעלה אף הגדילו לעשות כשקיללו את אנשי השירות שנשלחו אליהם. הנתבעת, אשר סיפקה לתובעת ספה חלופית, לקחה את מערכת הישיבה כולה אל מפעלה ואז הסתבר לה כי 2 חלקי מערכת הישיבה היו מוכתמים ומלוכלכים – עובדה שעוררה אצלה את החשש כי כל רצונה של התובעת היה להביא לביטול העסקה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי משמדובר במערכת ישיבה שיוצרה על פי הזמנה מיוחדת, אין התובעת זכאית לביטול העסקה.

במהלך הדיון שהתקיים בפני חזר נציג הנתבעת - מר יורם אברהם, מנהל הלוגיסטיקה על הטענות דלעיל ואמר: "איך שראיתי את הסלון, הוא הגיע אליי למחסן בצורה קטסטרופלית, כתמים בכל הסלון, צורת התחזוקה הייתה בלתי סבירה כאילו סלון אחרי שנתיים בבית הלקוח, אחרי שלוש שנים. לא ראיתי תופעה כזו מימי אני כבר 15 שנה בחברה. היו כתמים על ימין ועל שמאל. הבד היה מצ'וקמק... אז הבנתי מה הסיפור. תמיד ניגן על זה שהוא רוצה להחזיר, אמרתי אוקי. תלונה של הלקוח על שקיעה שלחתי את הסלון לרפד וביקשתי ממנו למתוח את הרצועות שישים לו ספוג קשיח, אחרי שבוע ימים הסלון חזר למחסן, יצרנו קשר עם האדון, או הפקידה שלי ורצתה לתאם החזרה של הסלון להחזיר את הסלון החלופי שיש לה בבית. התשובה הייתה חד משמעית ולצערי מה שצפיתי, שאני לא מוכן לקבל את הסלון חזרה. הוא אמר שהוא לא איכותי ולא כזה ולא כזה.. כל שבועיים שלושה הפקידה שלי ניסתה לדבר איתו והוא לא רצה לקבל את הסלון...".

בתגובתו למראה תצלומי הספות שהוגשו, אמר מר אברהם: "אני אנסה להיות עדין, הספה לא הגיע בצורה כזאת אליו. להערכתי יש כאן תמונות שפשוט נעשו בזדון להוכיח לביהמ"ש את חומרת העניין. בדקתי את הסלון הזה לפני שיצא אליו הביתה ולא היו דברים מעולם" וגם: "לאחר שביהמ"ש מראה לי את התמונות שהתובע הגיש, אני אומר שנעשו פה דברים שלא היו, להערכתי בזדון...".

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בתצלומים שהוגשו, אני מתרשמת כי איכות מערכת הישיבה כולה היתה מלכתחילה ובלשון המעטה - לא גבוהה. זאת לנוכח אופן מתיחת בד הריפוד והתרופפותו בחלקו האחד של הספה כפי שניתן לראות בתצלומים ת/1, האופן בו הוצמדו הבדים בסיכות אל גוף הספות כפי שניתן לראות בתצלומים ת/4, לרבות הקרעים הנראים בתצלומים אלה, ושקיעת המושב בחלקו האחר של הספה.

במצב דברים זה, לא מצאתי מקום להידרש למקור הכתמים והלכלוכים כמו גם למקום שממנו הגיע אותו חרק הנראה באחד מן התצלומים, ואני סבורה כי מדובר במקרה העולה כדי כשלון תמורה חלקי. בהתחשב בעובדה שהספות היו בביתם של התובעים והם עשו בהן שימוש במשך כ- 4 וחצי חודשים קודם לפנייתם הראשונה אל הנתבעת, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת להשיב להם סך של 2,000 ₪ (הסכום ששולם בניכוי דמי שימוש ראויים, והכל בהתחשב במצב הספות בעת רכישתן).