ת"ק 59555-12-13 האופט נ' וסר

1.בפני בקשת הנתבעת לביטול פסק דין מיום 28.9.14, על פיו, התקבלה התביעה כנגדה בהעדר הגנה. לטענת הנתבעת הניירת של התביעה לא הייתה ברשותה ובשל העומס והטרדה בחיי היומיום לא טיפלה בעניין.

לגופם של דברים וביחס לנטען בכתב התביעה, כאילו לתובע נגרמו נזקים בגין רטיבות ונזילה מדירתה, טענה הנתבעת כי המדובר בהתנכלות של התובע לאחר שכבר טיפלה בתלונותיו. לטענת הנתבעת בעקבות תלונות התובע הזמינה אנשי מקצוע מטעם ביטוח הדירה אשר לא איתרו נזילה, אלא רק בעיה באיטום, אותה תיקנו. הנתבעת טענה כי לאור תלונות התובע, הזמינה את אנשי המקצוע עוד 10 פעמים והם ביצעו איטום בכל מקום אפשרי והביעו דעתם שאין צורך בהחלפת הצנרת כפי שדרש התובע.

2.התובע התנגד לבקשה ,טען כי הנזילות נובעות מדירת הנתבעת וכי לאור אי התייחסות הנתבעת לתביעה ,קיבל פסק דין וזאת רק אחרי 9 חודשים מעת שהגיש את התביעה.

דיון:

3. ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:

"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק.

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו: 

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש".

ראה בנוסף, לעניין זה :

ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349

4.במקרה דנן, אין המדובר בביטול מחמת הצדק, שכן הנתבעת לא כפרה בכך שקיבלה את כתב התביעה וההזמנה לדין, אלא שלטענתה, הניירת לא הייתה בידיה(טענה לא ברורה) ובשל טרדות היומיום, לא התפנתה לטפל בה.

5.המדובר אמנם ברשלנות של הנתבעת אשר לא התייחסה לתביעה שקיבלה ולא טרחה להגיש הגנתה. יחד עם זאת כאמור, המבחן השני-סיכויי ההצלחה של המבקש, הינו החשוב יותר. בעניין זה כבר נקבע בפסיקה כי די בכך שקיימת אפשרות כי תוצאות פסק הדין יהיו שונות במידה ותינתן לנתבע האפשרות להעלות טענותיו, על מנת שדלתות ביהמ"ש לא יחסמו בפני מבקש ביטול פסק הדין שניתן בהעדרו ועל התנהלותו ניתן לפצות בהוצאות.

במקרה דנן המדובר בטענה לנזקים ובמחלוקת עובדתית לגבי הגורם להם ולכן לא ניתן לדחות על הסף את טענות הנתבעת כי אינה אחראית לנזקים הנטענים. זאת ועוד, עיון בתביעה מעלה כי התובע, עליו נטל ההוכחה, לא רק שלא צירף כל חוות דעת מקצועית כאילו המדובר ברטיבות הנובעת מדירת הנתבעת, אלא שגם לעניין הנזקים, אין בפני כל אסמכתא או ראיה כי הינם עומדים על סך של 3,000 ₪ כנטען. אמנם, בהעדר הגנה, זכאי היה התובע לקבל פסק דין בהתאם לתביעתו . אולם בעת שנבחנת הבקשה לביטול פסק הדין, אין להתעלם מהאפשרות שבאופן בו הוגשה התביעה, הרי אילו היה מתקיים דיון, היו תוצאותיה עלולות להיות שונות.

זכות הגישה לערכאות הפכה בשנים האחרונות לזכות מעין חוקתית וביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בטענות הצדדים על פני הכרעה שניתנה בהעדר הגנה או התייצבות. לאור האמור, על מנת לא למנוע מהנתבעת את יומה בביה"מ מחד ואולם על מנת שהתובע יפוצה בגין הוצאות בקשתו למתן פסק דין ובגין התגובה לבקשה זו, אני קובעת כי פסק הדין יבוטל בתנאי ובכפוף להפקדת הוצאות התובע בסכום של 500₪ בקופת ביה"מ וזאת תוך 20 יום.

ככל שיופקדו ההוצאות (הם יועברו לתובע), הנתבעת, תגיש הגנתה תוך 30 יום לאחר מכן וייקבע מועד חדש לדיון .

לא יופקדו ההוצאות ,יעמוד פסק הדין על כנו.