ת"ק 59550-01-16 ליפסקר נ' סהר שפרן

רקע

במהלך חודש יולי 2015 פנתה הנתבעת אל התובע, ארכיטקט במקצועו ובקשה כי יסייע לה בהכנת פרויקט הגמר שלה במסגרת לימודיה לעיצוב בבית הספר "שנקר".

בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, טוען התובע כי במסגרת התקשרותו עמה לצורך תכנון הפרוייקט - מבנה בצורת נבל שישמש כ"חופת חתונה ניידת ופריקה", הוא עבד עבורה במשך 40 שעות שבגינן היה עליה שלשלם לו סך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, לפי תעריף של 250 ₪ + מע"מ לשעת עבודה. עוד טוען התובע לשימוש של התובעת בחומרים ובשרטוטים שהוכנו עבורה על ידו, תוך הפרת זכויות יוצרים.

הנתבעת, המכחישה טענות אלה, טוענת להגנתה כי התחייבה לשלם לתובע סך של 500 ₪ בלבד עבור שרטוטים וכי היא הסכימה בשעתו לשלם לו סך כולל של 6,000 ש"ח לביצוע העבודה כולה – תכנון ועיצוב, שרטוט, הקמה והרכבה ראשונית, אלא שהעבודה לא בוצעה על ידו עבורה בסופו של דבר בשל דרישתו המאוחרת יותר לתשלום סכום נוסף. עוד טוענת הנתבעת כי כאשר בקשה לשלם לתובע את הסך של 500 ₪ אותם היא התחייבה לשלם לו בעבור השרטוטים הוא סרב לקבלם ואף התנהג כלפיה באופן אלים ומאיים שהצריך מעורבות משטרה.

טענות התובע

התובע טוען כי עבודתו עבור הנתבעת התפרשה על פני מספר שבועות והיתה בנויה משלושה שלבים:

• שלב העיצוב שבו הוא עיצב עבורה דגם חדש של מבנה לחופת חתונה.

• שלב התכנון ובניית הדגם - רכישת עצים, חיתוכם במכונת CNC, ביצוע חריצים דו צדדים,

  קדחים וחפיפות בין חלקים, ייצור תמיכות סמויות, שיוף כל משטחי העץ, ציפוי קנטים,

  צביעה במספר שכבות והדבקת קישוטים.

  • שלב התוספות - במה בגודל של 3 מ' על 3 מ' ובגובה 40 ס"מ שאמורה היתה להחזיק 20 אנשים וציוד חשמלי, מבנה של 2 או 3 מדרגות, קיבוע ארבעה עמודים אנכים עם כתרים מעוצבים על ראשיהם לשם תליית בדי החופה, בניית אפיריון פריק, הכנות למעברי תאורה וחשמל, קורה מחברת ומייצבת ל-6 חבלים עבים מסודרים כמשפך, עיצוב מפרספקס או מתכת של שישה עמודים יציבים בקדמת הבמה עם אופציה לתאורה צבעונית ברת שליטה.

     

    לטענת התובע, התשלום בגין 3 השלבים הנ"ל אמור היה להסתכם בכ- 11,000 ₪ כששלב התכנון והבניה לבדו הוערך על ידו ב- 6,000 ₪ + מע"מ – סכום שאושר על ידי אביה של התובעת שעמו הוא נפגש לצורך זה. מהלך הדברים והמשא ומתן שהתנהל בינו לבין הנתבעת מאז סוכם על תשלום אותם 6,000 ₪ כאמור, תואר על ידי התובע בעדותו בפני, כך:

    "...מאוחר יותר, אולי באותו חודש, היא באה ואומרת לי מה עם הבמה, מה עם