ת"ק 59444-11-14 פלר ואח' נ' בר

1.התובעים והנתבע הם שכנים.

משך תקופה ארוכה חשדו התובעים כי הנתבע מתנכל להם ופוגע במזיד ברכושם. בשל כך הגישו תלונה במשטרה. בהעדר ראיות ממשיות באותו שלב, המליצה להם המשטרה להתקין מצלמת אבטחה שתתעד את מעשי הנתבע.

לבית המשפט הגיעו בקריאה נואשת לעזרה.

2.לטענת התובעים, הנתבע פוגע בהם במזיד: מקלל אותם, גורם לפנצ'רים בגלגלי מכוניתם, שורט את הרכב, חורט קללות בשפה הרוסית על רכבם, שורט במכוון את דלת ביתם, מכניס בוץ למנעול דלת הכניסה ומנעול תיבת הדואר, מפזר צואת כלבים במקום חניית רכבם, שופך על רכבם נוזלים שונים ועוד כהנה. בהתאם לכך העמידו את תביעתם על סכום של כ-27,000 ₪ כפיצוי על הנזקים השונים שגורם להם לטענתם הנתבע. אומדן הערכת הנזק לרכבם של התובעים פורט בחוות דעת שמאי מטעם התובעים (סומן ת/7).

הנתבע מכחיש את כל טענות התובעים נגדו. זאת ועוד טוען הנתבע כי התובעים מסיתים את שאר השכנים נגדו וכי הם אלו שמתנכלים לו לאחר שפרשו לגמלאות.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

3.התובעים הציגו בבית המשפט סרטונים ממצלמת האבטחה שהתקינו בחלון ביתם המשקיף אל עבר מקום חניית רכבם.

מהסרטונים בהם צפיתי במהלך הדיון עולה כי הנתבע אכן מזיק במזיד למכוניתם של התובעים. באחד הסרטונים נראה הנתבע כשהוא חולף עם עיתון מגולגל תחת זרועו כשבתוכו מכשיר חד והוא חולף בצמוד לרכב התובעים וככל הנראה שורט אותו (תמונה מתוך הסרטון סומנה ת/4). בסרטון נוסף נראה הנתבע משליך קופסת פלסטיק לבנה אל עבר מקום חניית רכבם של התובעים (תמונה מתוך הסרטון סומנה ת/5), כשבהתאם לעדות התובע בתוך אותה קופסה מסמרים קטנים, הגורמים לאחר מכן לפנצ'רים ברכב. בסרטון אחר נראות אבנים מושלכות מבין השיחים אל עבר מכוניתם של התובעים (תמונות מתוך הסרטון סומנו ת/6), וזאת לאחר שהנתבע חלף קודם לכן באותו מקום לכיוון השיחים.

4.בנוסף לאמור, הציגו התובעים בפני בית המשפט תמונות של צואת כלבים זרוקה במקום חניית רכבם (ת/3) ותמונתו של הנתבע כשהוא מפזר אותה בחנייה (סומן בעת כתיבת פסק הדין ת/8) וכן תמונת דלת הכניסה לביתם, כשהיא שרוטה ועליה חרוטה קללה בשפה הרוסית (ת/2).

לחיזוק טענתם הציגו התובעים בפני בית המשפט מכתב פנייה למשטרת ישראל, מיום 15/1/15 עליו חתומים חלק מדיירי הבית ובו תיאור תלונתם על התנהגות לא ראוייה מצד הנתבע. תיאור המעשים באותו מכתב תואם לטענותיהם של התובעים בפניי (סומן ת/1)

די בראיות שהובאו כדי לקבל גירסתם של התובעים שהנתבע אכן מתנכל אליהם ולרכושם וגורם נזק לרכושם. לאור הראיות הממשיות המצולמות שהציגו התובעים בבית המשפט, הרי שיש לדחות מלוא טענותיו של הנתבע בעניין זה.

5.בנסיבות אלה אין אלא להורות על פיצוי לתובעים בגין נזקים שגרם להם הנתבע. בקביעת גובה הפיצוי יש להתחשב בנזק שנגרם לרכבם והנזק לדלת הבית. כן יש לפצות את התובעים על הוצאות משפט שהוציאו כדי להוכיח טענתם ובכלל זה הצורך בהתקנת מצלמת אבטחה. לא ניתן גם להתעלם ממסכת ההתנכלות הארוכה אותה חוו ומעוגמת הנפש שליוותה אותם יום יום שעה שעה, שעיקרה ההפרעה המתמדת לשלוות חייהם.

לא מצאתי לפצות את התובעים בגין ההתייעצות עם עורך דין, זאת לאור תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות לייתר הליכי משפט מסורבלים, להפוך את ההליך למהיר וזול ומשכך גם לייתר צורך בייעוץ בידי עורך דין. אף סדרי הדין בבית המשפט לתביעות קטנות גמישים מתוך הנחה שבעלי הדין אינם נעזרים בכל ייעוץ משפטי מקצועי לצורך ניהול תביעתם. פסיקת הוצאות משפט בגין רכיב של 'ייעוץ משפטי' מכניסה ב"דלת האחורית" מעורבות של עורכי דין בניהול ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות, מקום בו היתה כוונת המחוקק שלא תהיה מעורבות כזו, הגם שלא אסר התייעצות עם עורך דין קודם להגשת התביעה (ראו להשוואה: ת"ק (ראשל"צ) 45479-12-10 סיונוב נ' מלון ליאונרדו ים המלח (2011); ת"ק (חדרה) לוי נ' אפודי (2014); ת"ק (ת"א) 31251-01-10 מגאנג'י נ' מימון (2010)).