ברונר נ' אבישי

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיה מעורב בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 30/11/15 התובע טוענת לנזקים בסך כולל של  9,714 ש"ח  בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר טרחת  שמאי, אגרת בית משפט , אובדן יום עבודה ועגמת נפש.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. ביום 19/12/16 התקיים לפני דיון בו העידו הצדדים וכן העד מטעם הנתבע אחיו מר אורן אברהמי.( ההדגשות בציטוטים מהפרוטוקול אינן מופיעות במקור).

4. התובעת העידה :

"..ביום התאונה, 30.11.15, בשעה 12:30 לערך, נסעתי מכיוון קופ"ח מכבי שפיגל בפ"ת לכיוון הבית שלי, מרחוב שפיגל דרך חיים עוזר, דרך רח' סלנט. נסעתי בסלנט לכיוון הבית שלי בשכונת כפר גנים ג' מכיוון צפון לדרום, מצד שמאל בזווית עין הבחנתי במכונית חונה עם אדם אחד בפנים, ראש מורכן למטה, עברתי אותו במהירות  איטית, די מיד לאחר שחלפתי אחריו הרגשתי חבטה ברכב. עצרתי את המכונית. אני מדגימה באמצעות רכבי צעצוע. הרכב שלי נפגע הצד השמאלי אחורי של הרכב שלי, כתוצאה מפגיעה של רכב הנתבע.  אני משערת כי הפינה הימנית של הרכב של הנתבע פגע ברכב שלי. כשחלפתי על פניו, הזכרון שלי שהרכב עמד ככה ..". (שורות 28-32 ע' 2-  שורות 1-2 ע'  3 לפרוטו' ).

    הנתבע העיד:

5. "היא נכנסה מחפץ חיים לרח' ביאליק, רח' סלנט הוא הרחוב הראשי. הייתי בכיוון השני של רח' ביאליק, מדגים באמצעות רכבים צעצוע, לה יש עצור ולי יש עצור. עצרתי. רח' המקביל של ביאליק זה חפץ חיים שנכנסים לביאליק. עצרתי בעצור, נכנסתי לכביש, פתאום היא באה מהכיוון השני כשיש לה עצור ולא עוצרת." (שורות  13-16 ע' 3 לפרוטו')

   מר אורן אברהמי העיד :

6. מראה לבית המשפט סרטון של מקום התאונה מהסלולרי שלי. יש רח' ראשי שנקרא סלנט. יש שם 2 נתיבים לכל כיוון זה הרחוב הראשי. באמצע יש אי תנועה שמחולק 2 נתיבים לצפון, יש תמרור עצור, עצרנו בעצור, המשכנו התקדמנו ועצרנו, היא הגיעה ממול, היא היתה צריכה לעצור אבל לפתע היא נסעה. אני מבקש להציג סרטון באמצעות הנייד שלי..." (שורות 1-5 ע' 4 לפרוטו')

 דיון והכרעה

7. כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי  "הטיית מאזן ההסתברות"    לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א   3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).

8. התובעת העידה בדיון (שורות 11-13 ע 2 לפרוטו' ) כי יש עד ראייה לתאונה אשר הביא לה בקבוק מים לאחר התאונה , אך היא לא ידעה שעליה להזמינו למתן עדות בדיון ויש סבירות גבוהה אם  כי לא וודאית כי תוכל לאתר את העד.    כידוע הימנעות בעל דין מהבאת ראייה שהיא לטובתו והיא רלוונטית ובהישג ידו, ללא הסבר סביר, ניתן להסיק ממנה כי אילו הובאה הראייה , הייתה פועלת כנגדו. (ראה ע"א  548/78   שרון נ' לוי פ"ד ל"ה (1) 760,736 (1980). ). בית המשפט הסביר לתובעת את המשמעות של  אי הזמנת העד למתן עדות  מטעמה והציע לה כי  הדיון ידחה בכפוף לתשלום הוצאות הנתבע בגין התייצבותו לדיון, אך התובעת סירבה לכך ואמרה כי ברצונה להמשיך בדיון. בנסיבות העניין,  יש לזקוף  מחדל זה לחובת התובעת.

9. 9. במקרה שלפנינו מדובר בגרסה מול גרסה כשהתובעת והנתבע חלוקים אף בשאלה מאיזה כיוון הגיעה התובעת טרם התרחשות התאונה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות כדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו או אחרת. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וכן את העד מטעם הנתבע אחיו מר אורן אברהמי, בחנתי את תמונות כלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעה ברכב התובעת , ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני  קובע כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת גרסתה .