ת"ק 59212-02-16 אסף נ' תקווה - מרכז הכוונה וסיוע לזכויות בע"מ

העובדות הצריכות לעניין:

1. התובע הגיש תביעה בדרישה כי הנתבעת תפצהו בסך 5,000 ₪ עקב אי קבלת שירותים בנושא זכאות לניידות והחמרת מצב בתאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל), כפי שהתחייבה, לטענתו. בכתב התביעה נטען כי ביום 4.1.16 הגיעה אל התובע נציגת הנתבעת, אורטל ניצני, והתובע הסכים לקבל שירותי הנתבעת בעניין זכאות לניידות והחמרת מצב בתאונת עבודה מהמל"ל. לטענתו, שילם לנתבעת עבור פתיחת תיק סך של 3,300 ₪. זאת, בניגוד לחוק החדש המגביל את הסכום שניתן לגבות עבור פתיחת תיק ל – 800 ₪ בלבד.

כן נטען כי התובע שלח לנתבעת את המסמכים הרפואיים אך הנתבעת לא הגישה ערעור לביה"ד לעבודה בנושא ניידות והוא נאלץ להיוועץ בעו"ד ולהגיש הערעור בעצמו. מכתב ששלח לנתבעת על מנת לבטל שירותיה, זכה להתעלמות והכסף לא הוחזר לו. התובע דרש כי הנתבעת תפצה אותו בסך פתיחת התיק – 3,300 ₪ וכן בגין אובדן זמן, מרמה, קבלת ייעוץ, הוצאות ועוגמת נפש בסך 1,700 ₪.

2. בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת נטען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, ומטרת התובע להתחמק מתשלום המגיע לנתבעת כדין ולא בכדי בחר התובע לא לצרף ההסכמים עליהם חתם עם הנתבעת.

נטען כי ביום 4.1.16 נחתם הסכם התקשרות בין התובע לנתבעת לפיו שכר התובע את שירותי הנתבעת למימוש זכויותיו הרפואיות בביטוח הלאומי לרבות הסכם למימוש זכויותיו במוסדות הממשלתיים השונים (ההסכם צורף לתביעה).

נטען כי בניגוד לטענות התובע, הנתבעת אינה נותנת ללקוחותיה ייעוץ משפט ואינה מייצגת בערכאות השונות.

יועצת רפואית מטעם החברה נפגשה עם התובע ואף ערכה לו ראיון ושאלון רפואי ומסרה לו את המידע הרלבנטי לקבלת ולמימוש זכויותיו הרפואיות. לאחר הראיון הרפואי ביום 21.1.16 הועבר לידי התובע מכתב מהנתבעת לשם קבלת מכתבים רפואיים עדכניים לצורך מימוש זכויותיו הרפואיות.

התובע העביר מסמכים רפואיים אך נציגי הנתבעת פנו לתובע וביקשו ממנו כי יעביר מסמכים רפואיים נוספים ועדכניים.

התובע, נטען, לא העביר לידי הנתבעת דרישה לביטול ההסכם תוך 7 ימים וכאמור היה עליו לעשות כן, אם ברצונו בכך, בהתאם להוראת התיקון 161 לחוק הביטוח הלאומי והוראות הסכם ההתקשרות.

על אף שהוגשה תביעה ביום 28.2.16 ע"י התובע לביהמ"ש, הנתבעת לא ידעה מכך דבר והמשיכה להעניק שרותיה לתובע עד יום 31.3.16.

התובע חתם על שני הסכמים מול הנתבעת:

א. הסכם למתן שירותים בביטוח הלאומי – עליו גבתה הנתבעת סך של 800 ₪.

ב. הסכם למימוש זכויותיו הרפואיות במוסדות הבאים: רשות המיסים, פטור מתשלום מס הכנסה, חברות ביטוח, עריה, ארנונה, חברת חשמל וכו' – עליו גבתה הנתבעת סך של 2,021 ₪ בצירוף מע"מ.

3. בתשובה לכתב ההגנה שהעביר התובע נטען כי הסכם ההתקשרות עסק בניידות והחמרת מצב בתאונת עבודה מול המל"ל בלבד. לטענתו, ההסכם אינו חוקי ומקפח ונעשה תוך הטעייה והעדר תום לב וניתן לבטלו בשל פגמים בכריתתו כלהלן:

א. אינו עומד במבחן "גמירות הדעת" שהרי הסכם צריך להיות רצון מגובש בין הצדדים.

ב. החוזה נערך "למראית עין" ואינו מבטא את רצון הצדדים.