ת"ק 59186-05-15 רוזנברג ואח' נ' ש. שלמה רכב בע"מ ואח'

1.בפניי תביעה ותביעה שכנגד. הצדדים יכונו על-פי מעמדם בתביעה העיקרית.

התובע מנהל מסעדה. נהג מטעמו היה בדרכו חזרה למסעדה לאחר שביצע שליחות של מזון מטעם המסעדה. לטענת הנהג עת נסע בכביש בדרכו ישר, לפתע סטה רכב הנתבעת מהנתיב הנגדי כדי להיכנס לחניון של הנתבעת שנמצא מימין לכיוון נסיעת נהג התובע. לטענתו, צמצם רכב הנתבעת את מרחק הבלימה שלו וגרם בכך לתאונה.

מנגד טען נהג רכב הנתבעת, שירד מרכב המוביל מכוניות בנתיב הנגדי וביקש לחצות את נתיב נסיעת נהג התובע כדי להיכנס לחניון באותו מקום. לטענתו המתין ששני כלי רכב יחלפו ורק אז חצה את נתיב הנסיעה אל עבר החניון. או אז לטענתו חש חבטה ברכב וזאת בחלק האחורי כשחלקו הקדמי של רכב הנתבעת לטענתו כבר חצה את הנתיב והיה על המדרכה שמימין לכיוון נסיעת רכב התובע.

2.בפניי העידו התובע ונהג התובע, מר מעודה וכן נהג הנתבעת, מר בילנקוב.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

3.יש מקום לקבוע אחריות משותפת של הנהגים לקרות התאונה. אבהיר המסקנה.

4.אין מחלוקת שנהג הנתבעת הוא שביקש לחצות את נתיב הנסיעה של רכב התובע. מר בלניקוב אישר שהרכב בו נהג הורד ממשאית המובילה כלי רכב וכי ביקש לחצות את הצומת מהנתיב הנגדי אל מגרש החנייה שממול. בנסיבות אלה היה על נהג הנתבעת לנקוט משנה זהירות בעת חציית הנתיב לרוחבו.

נהג התובע, מר מעודה העיד שהיה בנסיעה ישר ולא הגיע אל מקום התאונה תוך פניה מרחוב אחר (עמ' 3, ש' 1). עדות זו חוזקה בדבריו של התובע עצמו שהעיד על מיקום המסעדה ביחס למיקום מקום המשלוח ממנו חזר נהגו (עמ' 4, ש' 11). עדויות אלה למעשה לא נסתרו. אני קובע איפוא שרכב התובע היה בנסיעה ישר. בנסיבות אלה היה צריך נהג הנתבעת להבחין בהתקרבותו של רכב התובע לצומת.

משבחר נהג הנתבעת לחצות את נתיב הנסיעה של רכב התובע לרוחבו תוך שצמצם את מרחק הבלימה של רכב התובע יש לקבוע אחריות של נהג הנתבעת לקרות התאונה.