ת"ק 5917-02-17 מיכאלי נ' עוז ואח'

התביעה שבפניי עניינה תאונת דרכים שאירעה בין שני רכבים פרטיים ברחוב התקווה בתל אביב ביום 28.7.16 (להלן: "התאונה").

הצדדים:

התובע הינו הבעלים של רכב מסוג מאזדה , אשר חנה ברחוב התקווה בעת התרחשות התאונה (להלן: "התובע" ו"רכב התובע").

הנתבע 1 היה הבעלים והנהג של הרכב השני שהיה מעורב בתאונה (להלן: "הנתבע").

הנתבעת 2 הייתה המבטחת של הרכב השני (להלן: "המבטחת").

תמצית טענות הצדדים:

תמצית טענות התובע:

לטענת התובע באותו בוקר בו אירעה התאונה החנתה אשתו את הרכב ברחוב התקווה ליד גן הילדים. בעת שהייתה בתוך הגן נקראה החוצה על ידי אנשים שראו שרכב הנתבע פגע ברכבה. אחיו של התובע, אשר היה גם הוא בגן הילדים יצא החוצה והחליף פרטים עם הנתבע, אשר הכיר באחריותו לנזק שנגרם. לתובע לא ידוע על הצעה לתשלום סך של 500 ₪ כפיצוי.

תמצית טענות הנתבעים:

הנתבע העיד כי פנה לרחוב התקווה מסמטה צדדית, ומכיוון שחנו רכבים משני צדי הכביש, פגע קלות ברכב התובע. לטענתו מדובר בשריטה קטנה בכנף ולא בנזק המתואר בחוות דעת השמאי. לטענתו הוא לא פגע ברכב מאחור אלא רק בצד. עוד מציין הנתבע כי במועד האירוע הוצע לו לשלם 500 ₪ לסיום המחלוקת.

דיון והכרעה:

למעשה אין מחלוקת על כי רכב הנתבעים פגע ברכב התובע כאשר פנה לרחוב התקווה בו חנה רכב התובע. המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בשאלת גובה הנזק. לטענת התובע הנזק שנגרם לו הוא הנזק המפורט בחוות דעת השמאי, בעוד שהנתבע טוען שמדובר בנזק קטן בהרבה . לטענת הנתבעים חוות דעת השמאי נערכה על סמך בדיקה שנערכה כ- 3 שבועות לאחר אירוע התאונה ובהתאם לפסיקה נותק הקשר הסבתי שבין הנזק לאירוע התאונה.