ת"ק 59161-09-14 חדד ואח' נ' רובין

תביעה כספית בגין סך של 3,500 ₪ שהופקד על ידי התובעים בידי הנתבע במסגרת חוזה להשכרת דירה וחולט על ידי הנתבע בטענה שנגרמו נזקים למושכר שעלות תיקונם מעל סכום הפיקדון.

בנוסף, מעתירים התובעים ,בין היתר, לחיוב הנתבע בתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש ומטרד שנגרמו להם בתקופת השכירות עקב ליקויים במושכר.

כבר עתה יצוין ,כי הנתבע אינו בעל הדירה נשוא חוזה השכירות אלא בא כוחה של בעלת הדירה. על כך אין חולקין וחוזה השכירות מדבר בעד עצמו.

הנתבעים ערים לעובדה זו אך טוענים כי אינם מכירים את בעלת הדירה ששוהה בחו"ל וכי הנתבע הוא היחידי שפעל מולם ורק אותו הם מכירים, הוא שניהל עימם מו"מ , אליו פנו כאשר נוצר המטרד במושכר , לידיו שולמו דמי השכירות , והוא שהחליט לחלט את הסך של 3,500 ₪ בגין תיקון ליקויים שלטענתו גרמו התובעים למושכר. (ליקויים אותם מכחישים התובעים בתוקף).

בפתח הדיון ביקש הנתבע לדחות את התביעה נגדו על הסף בשל העדר עילה נגדו.

התובעים טענו בתשובה כי הנתבע, על דעת עצמו ,ומבלי שנתבקש לכך על ידי בעלת הדירה, חילט את סכום הפיקדון.

אף כי מדבור בשינוי חזית לכל דבר, (שכן לא הועלתה בכתב התביעה טענה של חריגה מהשליחות או כל טענה אחרת שבכוחה לגרום לחיובו של השליח), ולנוכח חוסר האיזון הדיוני שמתבטא בכך שנתבע הוא עורך דין בעוד שהתובעים אינם בעלי השכלה משפטית, דחיתי את הבקשה לדחייה על הסף ושמעתי עדויות התובעים.

ברם, גם לאחר שהתובעים העידו, לא הצלחתי למצוא בעדותם בסיס להקמת עילת תביעה נגד הנתבע.

עסקינן בתביעה נגד עורך הדין של המשכירה אשר פעל לכאורה כשליח עושה דברה של שולחתו.