הרמן נ' קודי

לפניי תביעה כספית על סך 13,000 ₪ שהגישה התובעת כנגד הנתבע מר דורון קודי.

לטענת התובעת, בשנת 2010, במועד לא ידוע, הייתה התובעת במצוקה אישית, ואזי מר קודי ניצל את ההזדמנות וביקש ממנה הלוואה בסך 5,000 ₪. את ההלוואה נטלה התובעת מאת צד ג ששמה יעל, העוסקת בהלוואות בריבית, ולטענתה היא מסרה את הכספים לידי מר קודי.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 12.6.2017 טענה התובעת כי מדובר בהלוואה אשר ביחס אליה אין הסכם בכתב (לו זו שנטלה מיעל ולא זו שהעמידה לנתבע), וגם העברת הכספים למר קודי הייתה ללא הסכם בכתב.

תנאי השבת ההלוואה, לטענת התובעת, היו בדרך של תשלום ריבית בסך של 1,000 ₪ לכל חודש, וזאת עד להשבת קרן ההלוואה. לטענת התובעת, היא חתמה על שטר חוב כלפי אותה יעל- ממנה נטלה את ההלוואה, והנתבע חתם כערב בעבורה. לבית המשפט הוצג שטר חוב מיום 1.2.2010 על סך 9,900 ₪.

לטענת התובעת, מר קודי השיב במשך כחודשיים סך של 1,000 ₪ כל חודש, ולאחר מכן הפסיק לשלם. כתוצאה מכך, טוענת התובעת, כי נטלה הלוואה על סך 10,000 ₪ ממקום העבודה שלה כדי לכסות את החוב.

הנתבע מצדו הגיש כתב הגנה, טען כי התביעה מוגשת לאחר 6 שנים, דבר המלמד כי אין בנמצא חוב וכי אילו היה כזה, הייתה התביעה מוגשת קודם לכן. עוד טען הנתבע כי הוא שילם את הכסף לאותה צד ג ששמה יעל עזורי וזאת במסגרת הליכי הוצאה לפועל שנקטה נגדו יעל, ולכן הוא לא חייב דבר לתובעת. לדבריו ההלוואה בעצם הועמדה ע"י יעל והוא השיב לה את ההלוואה ישירות.

לאחר ששמעתי את הצדדים, התחוור כי רב הנסתר על הנגלה בתיק זה וגם התיאור העובדתי של הצדדים היה לוקה בחסר. אין הסכם הלוואה מסודר בין התובעת לבין יעל, אין גם הסכם בין התובעת לבין הנתבע. אין גם הסבר מדוע נזכרה התובעת להגיש תביעה לאחר 6 שנים.

עם זאת, אישר הנתבע בעדותו בדיון שהתקיים בפניי, כי הוא קיבל מידי התובעת סך של 5,000 ₪ ("לשאלת בית המשפט האם קיבלתי את ה- 5,000 ₪, אני משיב שכן"). ללמדך כי גם לשיטתו של הנתבע הועברו לו כספים על ידי התובעת, שיש מקום להשיבם.

אלא שהנתבע טוען כאמור, כי הוא השיב את ההלוואה ליעל – אותה צד ג' שהעמידה את ההלוואה לתובעת, וזאת במסגרת הליכי הוצל"פ אשר ננקטו.