ת"ק 58764-02-17 זרח ואח' נ' נאסר

בפני תביעה לנזקי רכוש אשר נגרמו לרכב התובע 1, בו נהג בנו, התובע מס' 2 (להלן "נהג התובע").

לטענת התובעים כפי שפורטה בכתב התביעה, בתאריך ה-17.6.16 רצה לצאת הנהג התובע מחניית הרכב בקיבוץ כפר בלום, כאשר אוטובוס הנתבע חסם את דרכו. לטענת נהג התובע, צפר לאוטובוס והאוטובוס נסע לאחור כ-15 מ' כדי לאפשר לו לצאת מן החניה. לאחר שהאוטובוס פינה לו את הדרך, טוען נהג התובע כי החל בנסיעה לכיוון קריית שמונה, ותוך שהוא עובר ליד האוטובוס, החל האוטובוס בנסיעה, פנה ימינה בצומת בה עמד, כאשר החלק האחורי שמאלי של האוטובוס התקרב כדי לפגוע בו. נהג התובע טוען כי צפר נמרצות, אך נהג האוטובוס לא עצר עד שפגע ברכב התובעים, ורק אז נעצר.

לכתב התביעה צירפו התובעים הודעת נהג בדבר תאונת דרכים, חוות דעת שמאי בדבר הנזק שנגרם לרכב התובעים, התכתבויות עם חברת ביטוח מנורה והכשרה. כמו כן, צורף לכתב התביעה שרטוט של המקום שנערך בכתב יד עם הסברים על גביו, ובנוסף הגיש חשבונית בדבר תיקון הרכב ומסמכים נוספים, לרבות אי הגשת תביעה. כן צורפו לכתב התביעה תמונות ממקום האירוע, דפי חשבון בנק וצילומים של הנתבע, רישיון הרכב של האוטובוס ותעודת הביטוח של האוטובוס.

הנתבע הכחיש בכתב ההגנה טענות התביעה באופן כללי בלבד. לא פירט במסגרת כתב ההגנה כל גרסה נגדית בנוגע לנסיבות התאונה, הכחיש באופן כללי טענות כתב התביעה בלבד ולא צירף מאומה לכתב ההגנה.

היום התקיים דיון בתביעה, כאשר נהג התובע חזר על גרסתו במסגרת עדותו, הגיש לבית המשפט מוצג ת/1 הדומה לשרטוטים אשר צורפו לכתב התביעה. בנוסף, הציג נהג הנתבע תמונות בפני בית המשפט ממכשיר הטלפון הסלולרי שלו. בתמונות ניתן היה לראות הנזקים אשר נגרמו הן לרכב התובעים והן לאוטובוס.

הנתבע העלה היום לראשונה, גרסה משלו בנוגע לנסיבות התאונה, ואף הביא עד מטעמו לתמוך בגרסתו.

לטענת הנתבע בעדותו טען בהתחלה, כי האוטובוס עמד כפי שמופיע בתשריט ת/1 (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 16-17). אח"כ ובניגוד לטענה הזו, טען הנתבע כי למעשה האוטובוס עמד במרכז הצומת במרכז הצומת בכניסה לחניית הרכב כפי שמתוארת ב-ת/1, ולא כפי שנטען על ידו קודם לכן. עוד הוא טען, כי העמיד את האוטובוס כך שחסם את הצומת, בהתאם להנחיות אחראית מטעם הקיבוץ שהיתה במקום, וזאת עקב צפיפות האזור (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 14-15, 18-19). עוד טען הנתבע, כי בכל מקרה לא ניתן היה לבצע פניה ימינה בשל צפיפות המקום, עצים שהיו במקום ואורך האוטובוס (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 20-21). לטענתו, האוטובוס נפגע על ידי רכב התובעים במצב עמידה, פגיעה קלה, והפנס של האוטובוס שנשבר, הוחזר על ידו למקום והודבק בדבק. לדבריו, השריטה לא תוקנה והפנס הודבק.

שרטוט הנתבע שהוגש וסומן נ/1 הוא למעשה צילום של אחד מן השרטוטים אשר צורפו לכתב התביעה, כמפורט לעיל. הנתבע טען, כי הוא ראה את רכב התובעים מגיע מולו מכיוון החניה, האוטובוס היה במצב עמידה כפי שפירט, ופתאום הגיע נהג התובע וטען ש"דפקתי אותו" (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 17). גם הנתבע הציג בפני בית המשפט תמונות במכשיר הסלולרי שלו, רק תמונות של הצומת נשוא התביעה כאן.

בנוסף העיד מטעם הנתבע עד בשם חיים גורלי, אשר העיד כי הוא עובד כמאבטח טיולים, כי הוא ישב באוטובוס בזמן התאונה מאחורי הנהג. הוא חזר על טענת הנתבע כי הייתה אחראית על הקבוצה שהייתה אתו בקשר טלפוני כל הזמן, היא זו שאמרה לנהג לעצור ולא להוריד נוסעים עד שרכבים יצאו מן החניה. בניגוד לטענת הנתבע טען העד מטעמו, כי האוטובוס עמד כפי שמצויר בשרטוט ת/1, האוטובוס לא חסם את הצומת. עוד טען העד, כי רכב התובעים הגיע מצד שמאל של האוטובוס ולא ממולו, בניגוד לעדות הנהג התובע והנתבע עצמו. העד העיד כי לא נכון כי האוטובוס פגע ברכב התובעים, הואיל והיה במצב עמידה, אלא רכב התובעים הוא אשר הגיע מצד שמאל של האוטובוס, פנה ימינה בצומת ופגע בצד שמאל של האוטובוס.