ת"ק 58652-03-15 ש' ואח' נ' ל' ואח'

לפניי תביעה כספית ותביעה שכנגד.

1. בהתאם לכתב התביעה, הרקע לתביעה הינו נכס מקרקעין, אשר 40% ממנו הינם ירושת המנוח לוי אברהם ז"ל, לטובת ששת ילדיו ואילו 60% מהנכס רשומים על שם שלושת ילדיה של הנתבעת בחלקים שווים. התובע, בהתאם לנטען נשוי לביתו של המנוח. הנתבעת, נשואה לבנו של המנוח. עוד לטענת התובע, שניים מיורשי המנוח העבירו לתובע ולאשתו את זכויותיהם בנכס. יוער כי טרם שונה המצב הרישומי בהתאם לנסח טאבו שצורף לכתב התביעה.

    

2. לטענת התובע, בהסכמת היורשים הנוספים שכר שירותי עו"ד לטיפול בצו הירושה. עוד, הנתבעת לקחה על עצמה את הטיפול בנכס כדי לממן את הוצאות המנוח. התביעה מתייחסת לחובות שנצברו על הנכס, לתשלומים שקיבל המנוח מביטוח סעודי ולדרישה לחלקו של בעלה של הנתבעת בשכר טרחת עו"ד עבור הטיפול בצו הירושה.

    

3. הנתבעת טענה כי דין התביעה להימחק, להידחות או להיות מועברת לבית המשפט לענייני משפחה בהיעדר סמכות עניינית, היעדר יריבות והיעדר עילה. בנסיבות אלו ביקשה שלא להגיש כתב הגנה עד למתן החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף. הוריתי לנתבעת להגיש כתב הגנה כדי שיהיה ניתן להכריע בשאלת הסמכות ובבקשה לסילוקה של התביעה.

    

4. מכתב ההגנה עלה כי המנוח השאיר אחריו חובות רבים בגין טיפולים רפואיים וחובות שנצברו על הנכס, לרבות הוצאות על הטיפול הסיעודי שקיבל המנוח לאחר שאושפז בבית החולים. הנתבעת הגישה נגד התובע תביעה שכנגד, במסגרתה טענה כי ניהלה חשבון הכנסות והוצאות בגין עזבון המנוח ואף שילמה תשלומים בשם העיזבון בהסכמת כל היורשים עבור המשפחה כולה.

    

5. הצדדים זומנו לדיון, במסגרתו הבהרתי להם כי נשוא כתבי הטענות אינו בסמכות בית משפט לתביעות קטנות וכי הסכסוך הינו בסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניני משפחה. בהתאם לסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995. כאשר המדובר בתובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהיה נושאה או שוויה אשר יהא וכן כאשר המדובר בתובענה לפי חוק הירושה, התשכ"ה – 1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו, הרי שדין התובענה להתברר בבית המשפט לענייני משפחה.

    

   בנסיבות אלו, מורה על העברת ההליך לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.