ת"ק 58621-09-14 כולצקר נ' גלעד ואח'

1.לפניי תביעה לתשלום סך של 12,000 ₪, נזקים שנגרמו לדירה ברח' צונדק 20 בבאר שבע (להלן: "הדירה") בתקופת חוזה השכירות שהחלה ב- 9/13 והסתיימה ב-9/14 .

2.מתוך כתב התביעה עולה, כי בתאריך 10.9.13, נחתם חוזה שכירות להשכרת הדירה בין התובע לבין שקד רגב, עומר שמואלי וניר גלעד (להלן: "הדיירים"), למשך 12 חודשים תמורת דמי שכירות חודשיים העומדים על סך של 4,000 ₪ לחודש (להלן:" חוזה השכירות נשוא התובענה"). כמו כן, חתמו הנתבעים, אשר הינם הוריהם של הדיירים, על שטר חוב להבטחת תנאי חוזה השכירות נשוא התביעה.

3.תביעה זו, הוגשה ע"י התובע, כבעל הדירה, כנגד חותמי שטר החוב, קרי הוריהם של הדיירים, בגין שטר החוב, ובשל נזקים אשר לטענתו, גרמו הדיירים לדירה במהלך תקופת השכירות. לטענתו, עם תום תקופת חוזה השכירות נשוא התובענה, הוחזרה הדירה ע"י הדיירים כשהיא במצב ירוד ביותר, עם סימני תיקון בקירות, תריסים שבורים, דלת כניסה עם סימני נעליים, המקרר נראה כבן 20 שנה, תנור אינו ראוי לשימוש, כיור שחור ועוד. כמו כן טען, כי הדיירים הכניסו דיירת נוספת עם שני כלבים, וזאת בניגוד לחוזה בין הצדדים, וללא אישורו מראש ואף השכירו בשכירות משנה, חדר בדירה לאדם בשם שגיא.

4.הנתבעים 1 ו-2 הגישו כתב הגנה מטעמם, ובמסגרתו הכחישו את החבות הנטענת כלפיהם. לטענתם, אין כל עילה כלפיהם, שכן הם לא שכרו את הדירה נשוא התובענה, לא התגוררו בה ואף לא גרמו לה נזקים. לטענתם, הדיירים, שהינם כאמור בניהם, הם החתומים על החוזה נשוא התובענה, וככל שהם גרמו נזקים לדירה היה על התובע לתובע את הדיירים, שכן המדובר באנשים בגירים האחראיים למעשיהם, ומן הראוי היה להגיש את התביעה כלפיהם ולא כלפי חותמי שטר החוב.

5.בפניי הופיעו התובע, הנתבעים 1ו-2 ואף הדיירים, בניהם של הנתבעים.

התובע הודה בפניי, כי אכן טענותיו מופנות כלפי הדיירים, אשר הם אלו ששכרו את הדירה והתגוררו בדירה, והם אלו שגרמו, לטענתו, את הנזקים נשוא התביעה. לטענתו, בתו התגוררה בדירה טרם כניסתם של הדיירים לדירה, והדירה היתה צבועה "ללא נזקים בקירות, הם קיבלו חדר אחד עם פרקט חדש, מטבח ללא תקלות, ארונות מטבח ללא תקלות, תנור בישול ואפיה וכיריים שלמים, ארון חדש". אולם, בתום תקופת החוזה, הדירה הוחזרה כשהתנור לא ראוי לשימוש, הדירה נזקקה לצביעה, התריסים לתיקון, קרמיקה שבורה בחצר. לטענתו, הוא נאלץ לבצע את כל התיקונים בעצמו, והוא מעריך את עלותם בסך של 12,000 ₪. יצוין, כי התובע לא צירף לכתב תביעתו ו/או הציג בפניי כל קבלה באשר לתיקונים הנטענים ו/או באשר למוצרים אותם רכש לצורך ביצוע התיקונים והודה בפניי, כי אכן "אין לי קבלות להציג".

6.כמו כן טען, כי בתחילת תקופת החוזה בינו לבין הדיירים, השכירו הדיירים בשכירות משנה את הדירה לזוג, אשר גר שם בהתאם לחוזה שכירות קודם, וזאת בניגוד לאמור בחוזה, ומבלי שניתנה הסכמה על כך על ידו. כמו כן טען כי הוכנסה בהמשך דיירת נוספת, עם שני כלבים וזאת גם ללא כל אישור מראש ובניגוד לתנאי החוזה.

7.בפניי העיד שקד רגב, בנו של הנתבע מס' 2, אשר העיד כי הוא התגורר בדירה כבר מספטמבר 2012, וכי הדירה הושכרה לו שהיא לא צבועה, והוא ועומר, דייר נוסף, צבעו את הדירה יחד ב-9/12. הנ"ל העיד כי בתקופת חוזה השכירות שהחלה ב- 9/12 הוא התגורר בדירה יחד עם עומר שמואלי ועם זוג נוסף- אלכס ושגיא וכי בתום תקופת שכירות זו, הוא ועומר חידשו את חוזה השכירות ואלכס ושגיא, עזבו את הדירה ובמקומם נכנס לגור בדירה, ניר גלעד.

8.לטענתו, דלת התנור היתה לא תקינה כבר עם כניסתם לדירה בספטמבר 2012, וכי לא מדובר בנזק לדלת שנגרם על ידיו ומי משאר הדירים שהתגוררו בדירה. לטענתו, על אף מצב הדלת של התנור, התנור שמיש ואכן הם עשו בו שימוש כל תקופת השכירות. הנ"ל העיד כי ב-9/13 חתם הוא יחד עם עומר שמואלי וניר גלעד על חוזה שכירות נוסף עם התובע. באשר לחורים בקירות – ציין כי על פי חוזה השכירות מספטמבר 2012 (שכאמור אינו חוזה השכירות נשוא תביעה זו), התגוררו יחד איתו ועם הדייר עומר, זוג נוסף – שגיא ואלכס, אשר הם שביצעו את התיקונים אשר הוצגו בפני ביהמ"ש, בתום תקופת החוזה איתם, קרי, בספטמבר 2013. ולכן, לטענתו, עם חתימת חוזה השכירות בספטמבר 2013, מצב הדירה היה כפי שהיה ביום עזיבתם, כולל מצב דלת התנור ,הכיור, תיקוני הטיח. הנ"ל העיד בפניי, כי בתום תקופת השכירות נשוא תביעה זו, הוא הגיע עם התובע לדירה, והתובע אכן הודה שהדירה במצב תקין, למעט התריסים. לענין זה טען, כי המדובר בבלאי סביר, וכי הם לא גרמו כל נזק לתריסים.