צירקין נ' בזק בינלאומי בע"מ

לפני תביעה על סך 10,303 ₪.

התובעת, עורכת דין במקצועה ולקוחה של הנתבעת, טוענת כי על הנתבעת לפצותה בגין חיובים בניגוד למוסכם בין הצדדים ולשלם פיצויים לדוגמה.

נסיבות המקרה, כעולות מכתב התביעה, הן כדלקמן:

במאי 2015, באקראי, גילתה התובעת כי היא משלמת לנתבעת דמי מנוי עבור שירותי אינטרנט הגבוהים ממחיר השוק. בעקבות שיחה עם נציג שירות של הנתבעת הוסכם על עדכון המחיר.

בינואר 2017 שבה ובדקה התובעת את חשבונה ומצאה כי החיובים שבוצעו בפועל לא תואמים למוסכם. בשיחה עם הנתבעת נטען כי אחד החיובים נובע משיחה לחו"ל וכי בנובמבר 2015 הוסכם על עדכון תנאי המנוי והחיובים עודכנו בהתאם. בתום השיחות עם נציגי הנתבעת הודיעה הנציגה כי יחזירו לתובעת חיוב ביתר בסך 289 ₪. על אף האמור, לא קיבלה התובעת את ההחזר המובטח ובנוסף המשיכה להיות מחויבת במשך מספר חודשים נוספים בסכום גבוה מהמוסכם.

נוכח האמור דורשת התובעת כי הנתבעת תשיב לה את חיובי היתר בסך 304 ₪ וכן תחוייב בפיצויים עונשיים בסך 10,000 ₪, בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן.

לכתב התביעה צורפה התכתבות מ-2006 ביחס לטענת חיובי יתר אצל הנתבעת (בנסיבות שאינן קשורות לתביעה שבנדון).

הנתבעת טענה, בכתב ההגנה, כי התובעת חויבה כדין ובהתאם לשינויים בתכניות אליהן השתייכה התובעת וכפי שהוסכם עמה. נטען כי משנת 2010 היתה מנויה התובעת על שירותי האינטרנט של הנתבעת ועדכנה מעת לעת את חבילה הגלישה שרכשה. במאי 2015 ביקשה לעדכן את חבילת הגלישה פעם נוספת וכך נעשה. חיובי התובעת עודכנו בהתאם – היא חויבה באופן יחסי עבור יתרת התכנית הקודמת אליה השתייכה (לתקופה של מאי 2015) ומאז ואילך חויבה כפי שהוסכם.