ת"ק 58388-05-13 רחמים נ' לסרי

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 6/2/14, לפיו התקבלה תביעתו של התובע, והנתבע חוייב לשלם לתובע סך של 32,955 ₪, בצרוף הצמדה וריבית כחוק, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.

הנתבע הגיש בקשה למשפט חוזר וכן להארכת מועד להגשת כתב הגנה, בקשה אשר הוגשה ביום 13/2/14, ובה טען כי קבל את כתבי הטענות והזימון אך בסמוך למועד עצמו, וכי לא יכול היה להתייצב למועד הדיון ולא נימק מדוע. בהמשך, ולנוכח החלטת בית המשפט, הגיש בקשה מפורטת יותר, בקשה מיום 17/6/14, ובה טען כי לא יכול היה להתייצב למועד הדיון היות ולא מצא לו מחליף למקום עבודתו, ועקב היותו מנהל עבודה לא יכול היה להותיר את השטח ללא פיקוח. כמו כן, ציין כי למעשה הוא זה שהתובע חייב לו כספים בגין עבודות שבצע עבורו, וכי הוא מבקש מבית המשפט בכל לשון של בקשה להתגונן, ולאפשר לו להוכיח חפותו.

מתגובת התובע לבקשה עולה כי התובע מתנגד נמרצות לביטול פסק הדין, טוען הוא כי הנתבע נמנע במודע מלקבל את כתב התביעה, כי הזימון וכתב התביעה הגיעו אליו ישירות, כי אישור המסירה מעלה כי הנתבע משקר וכי בוודאות קבל את הזימון, וכן כי אף אם לא יכול היה להגיע למועד הדיון, מדוע לא נקף אצבע והודיע זאת לבית המשפט מבעוד מועד. התובע צרף לתגובתו תצהיר מוסר.

עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, מלמד כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה תוך המועדים הקבועים לכך בחוק.

בית המשפט מביע מורת רוח רבה מאי התייצבות הנתבע לדיון. הנתבע מודה גם מודה, ללא כחל ושרק, כי ידע גם ידע על קיומו של מועד הדיון הקבוע. חרף זאת, לא מצא הוא לנכון להודיע לבית המשפט על אי הגעתו, ובכך גרם לאובדן זמן שיפוטי יקר, ולאובדן זמן יקר אף לתובע וליתר הנוגעים בדבר. לא רק זאת אף זאת, הנתבע כלל לא טרח להגיש כתב הגנתו, גם לא עד למועד זה.

לצד האמור לעיל, אמנם, כאמור, הנתבע לא הגיש את כתב הגנתו לתיק, אך מבקשתו לביטול פסק הדין עולה כי לא מן הנמנע כי טענות הגנתו במקרה זה אינן  טענות קלושות.