ת"ק 58324-07-13 חליל נ' יעקובוביץ ואח'

1.עניינה של התביעה הקטנה שלפניי חוב לחברת הגיחון. מכתב התביעה עולה כי התובעת שכרה דירה בירושלים לתקופה מסוימת שהסתיימה ביום 31.8.2005. עם סיום השכירות הודיעה התובעת לבעלת הבית, נתבעת 1, כי שילמה את כל התשלומים הנדרשים (ובכלל זה תשלומי ארנונה, מים, חשמל וועד בית). לטענת התובעת, השתיים סיכמו ביניהן כי נתבעת 1 תדאג להעביר את כל חשבונות הדירה על שמה או על שם השוכרים החדשים של הדירה.

2.כשבע שנים מאוחר יותר, בחודש יולי 2012, קיבלה התובעת הודעה כי הוטל עיקול על חשבון הבנק שלה. בירור העלה כי העיקול הוטל על ידי חברת הגיחון. זאת, לאחר שהתובעת נשארה רשומה כמחזיקה בדירה, ועד לחודש יולי 2012 נצבר לחובתה חוב של 12,314 ש"ח. לטענת התובעת, בעקבות הודעה זו יצרה קשר עם נתבעת 1, וזו הסבירה כי מכרה את הדירה באוגוסט 2008 וכי הקונה התחייב בחוזה להעביר על שמו את מוני החשמל, מים וארנונה. יצוין כי בהסכם המכר שצורף לכתב התביעה נכתב כי החוזה נחתם בחודש אוגוסט 2006, אולם בדיון לפניי טען אביו של נתבע 2 כי אין מחלוקת על כך שהנכס עבר לרשות נתבע 2 בחודש ספטמבר 2005.

3.התובעת יצרה קשר עם נתבע 2 (רוכש הדירה) וביקשה ממנו שישלם את החוב לחברת הגיחון. לטענתה, כל פניותיו אליו לא נענו. על כן, הגישה התובעת את התביעה הנוכחית. יצוין כי בשלב מסוים התבקש תיקון של כתב התביעה, ובמסגרתו צורפה גם חברת הגיחון לתביעה.

4.בדיון שהתקיים לפניי לא הייתה מחלוקת על כך שהתובעת לא החזיקה בנכס מאז חודש אוגוסט 2005. כמו כן לא הייתה מחלוקת על כך שהתובעת ונתבעת 1 סיכמו ביניהן שנתבעת 1 תעביר את רישום המחזיקים בחשבונות הרלוונטיים על שמה או על שם השוכרים החדשים. עניין זה לא יצא אל הפועל, כך נראה, משום שנתבעת 1 חתמה על חוזה למכירת הדירה לנתבע 2 ולאביו. בהסכם המכר סוכם בין הצדדים הם "מתחייבים להופיע בפני כל גוף, אדם או מוסד שיידרשו, לשם חתימה על כל מסמך שיידרש ולצורך ביצוע כל הפעולות עפ"י הוראות הסכם זה, לרבות העברת המונים", וכי ממועד מסירת החזקה בדירה "יחולו התשלומים עבור מים, ארנונה, חשמל, גז וטלפון על הקונה" (סעיפים 5.3 ו-6.1 להסכם, בהתאמה).

5.נתבע 2, ואביו שהתייצב אף הוא לדיון, לא חלקו על חובתם לשלם את תשלומי המים מיום מסירת החזקה בנכס. לטענתם, סמוך לאחר רכישת הדירה פנו לחברת הגיחון וביקשו להעביר את רישום הנכס על שמם. אלא, נטען, בחברת הגיחון לא הצליחו לאתר את הנכס, הואיל והנכס לא היה רשום על שם המוכרת (נתבעת 1), אלא על שם התובעת. כתוצאה מכך, הותיר נתבע 2 את הרישום על כנו, וקיווה שחברת הגיחון תנתק את המים וכך יתברר מהו מספר המונה המתאים. לטענת נתבע 2 ואביו, היה על חברת הגיחון לנתק את המים כעבור חודשיים או שלושה בהם הסתבר שחשבונות המים לא משולמים. בפועל, ניתוק המים התבצע רק בשנת 2009, ובשלב זה, נטען, העביר נתבע 2 את הרישום בחברת הגיחון על שמה של הדיירת ששכרה את הדירה מהם באותה עת.

6.במצב דברים זה, ובהתחשב במצב העובדתי שהסתבר במהלך הדיון, ברי כי התובעת אינה צריכה לשאת בחוב שהצטבר מאז שעזבה את הדירה (בחודש אוגוסט 2005). הגם שבאחריותה של התובעת להודיע לחברת הגיחון על כך שאינה מחזיקה עוד בנכס, יש להתחשב בכך שהיא סיכמה עם בעלת הבית (נתבעת 1) ששינוי רישום המחזיקים ייעשה על ידי נתבעת 1 – סיכום שכאמור, נתבעת 1 לא התכחשה לו. בכך, ראתה התובעת עצמה פטורה ממתן הודעה לחברת הגיחון. כאמור, בדיון לפניי הסתבר כי אין כל מחלוקת באשר להשתלשלות העובדתית ואף נתבע 2 לא חלק על כך שהדירה הייתה בחזקתו במועדים הרלוונטיים, וכי ידע שחוב המים אינו משולם לחברת הגיחון. בנסיבות אלה, אין הצדקה להטיל על התובעת את האחריות לתשלום חוב המים.

7.בכתב התביעה ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 12,314 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד התשלום בפועל, ככל שתשלם בסופו של דבר את החוב לחברת הגיחון. עוד ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים בתשלום עבור עוגמת נפש והוצאות משפט. בדיון לפניי התברר כי הגם שהוטל עיקול על חשבונה של התובעת לא נגבו כספים לטובת תשלום חוב המים. במצב דברים זה לא ניתן להיעתר לבקשה למתן סעד כספי להחזר תשלום שלא בוצע על ידי התובעת. למעשה, הואיל והתובעת טרם שילמה את החוב, תביעתה היא למעשה לסעד הצהרתי שיורה על כך שאינה חבה בתשלום לחברת הגיחון. כידוע, אין בית משפט זה, בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות, מוסמך ליתן סעד הצהרתי. לפיכך, ובהתחשב בכך שאין מקום למתן סעד כספי הואיל והתובעת לא שילמה בפועל לחברת הגיחון, אין מנוס ממחיקת התביעה. יוער, עם זאת, בשולי הדברים, כי חברת הגיחון הייתה כאמור שותפה להליך. חזקה כי חברת הגיחון מודעת למצב הדברים כיום, ותפעל כחכמתה לגביית החוב.

8.הגם שהתביעה לא התקבלה בשל הסעד שהתבקש במסגרתה, יש מקום לפסוק לטובת התובעת את הוצאותיה בהליך הנוכחי. לפיכך, נתבע 1 ונתבעת 2 ישלמו לתובעת הוצאות משפט בסך של 400 ש"ח כל אחד. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים, שאחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.