ת"ק 58301-02-17 ספורי נ' דאהר

התובע מתגורר בבית ברח' הלל 50/5, בחיפה.

הנתבע ביצע שיפוצים בדירה שמתחת לדירת התובע.

התובע טוען כי בביצוע עבודות פירוק התריס גרם הנתבע, או עובד מטעמו, מר אבו סמי, לנזק לארבע אבני חיפוי חיצוני בחלק התחתון של מרפסת של בית התובע.

התובע צירף לכתב התביעה צילומים של הבניין, המרפסות, האבנים השבורות והתריס שנבנה, ולאחר הדיון הגיש ברשות הצעת מחיר לתיקון בעלות של כ-6,000 ₪. התובע טוען כי הנתבע הכיר באחריותו לנזק, וכעת מסרב לבצע את התיקון.

הנתבע הכחיש כי גרם את הנזק, טען כי המדובר בבניין ישן במצב תחזוקתי לקוי, בו האבנים היו שבורות לפני כן גם במקומות אחרים, וללא קשר לעבודות, שביצע. הנתבע טוען כי המדובר ברכוש משותף, ואין עילת תביעה נגדו, אלא לכל היותר נגד נציגות הבית המשותף.

לאחר ששמעתי את הצדדים בדיון, ועיינתי בראיות שהוגשו לי, אני מחליטה לדחות את התביעה, לאחר שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה. התובע לא הביא כל חיזוק לגרסתו, והיא אינה מסתברת יותר מזו של הנתבע.

עיון בתמונות, שהציג התובע בעצמו, מלמד כי מצב האבנים בחיפוי המרפסת של בית התובע היה זהה לפני ביצוע עבודת סגירת המרפסת על ידי הנתבע, ולאחריה. גם במרפסת השכנה מלמטה חסרות אבנים. לא נסתרה טענת הנתבע כי מדובר בבית ישן מאד, ומצבו התחזוקתי ניכר בתמונות.

לא הובא גם עד, שיכול להיות רלוונטי, העובד שהתובע טען כי הודה באחריות, ולפיכך אין הצדקה להעדיף את גרסת התובע על זו של הנתבע.