ת"ק 58254-10-15 אלקובי נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון 27 ביולי 2016

1.דיון בתובענה זו נקבע להיום בשעה 09:30. מטעם הנתבעת התייצבו המתמחה המייצגת, מתמחה נוספת וכן עֵד, ראש מדור במרכז-ההובלה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל. התובעת לא התייצבה עד לשעה 10:15 ועד בכלל.

בשיחת-טלפון, שבאדיבותה ערכה נציגת-הנתבעת, אמרה התובעת – כך הוסבר לבית-המשפט – כי היא לא ידעה על קיומו של הדיון היום; כי סברה שהתיק אוחד עם תובענה נוספת, המתנהלת בבית-משפט השלום בתל אביב-יפו בתא"מ 1986-02-16 וכי היא מצויה הרחק מחוץ לעיר ולא תגיע לדיון.

2.לפי רישומיו של בית-המשפט, הזמנה לדיון היום, נושאת-התאריך 16.12.2015, שיגרה מזכירות בית-המשפט לתובעת. זו נמסרה, על פניו כדין, בתאריך 12.1.2016 לבן-משפחתה של התובעת ושמו ניסים, שחתם על אישור-המסירה. החלַטתי מיום 3.3.2016, ובה דחיתי את בקשתה של הנתבעת להעביר את התיק מבית-המשפט לתביעות קטנות לבית-משפט השלום, נשלחה בדואר רשום אל התובעת, אך דבר-הדואר לא נדרש. לדבריה של נציגת-הנתבעת, בתאריך 2.2.2016 דחה בית-משפט השלום (כבוד השופטת טל לוי-מיכאלי) את הבקשה לאחד את התובענה שבסדר דין מהיר עם תביעה קטנה זו.

3.תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 מורה:

מן המקובץ עולה כי לתובעת נמסרה כדין הודעה על הדיון. אי-התייצבותה, מן העבר האחד, והתייצבותה של נציגת-הנתבעת, מן העבר האחר, מחייבות, לפי הסיפא לתקנה הנזכרת, את דחייתה של התובענה, וכך אני עושה.

4.התביעה נדחית. בתוך 15 ימים מיום המצאתו לידיה של פסק-דין

זה (ימיה של פגרת-הקיץ של בתי-המשפט באים במנין-הימים) תשלם התובעת לנתבעת את הוצאות התייצבותם של נציגיה, לרבות העד מטעמה, לדיון היום, בסך 1,500 ש"ח.

5.תשומת לבם של הצדדים, ובפרט של התובעת, להוראתה של תקנה 12 לתקנות הנ"ל, המאפשרת לבעל-דין, שהחלטה ניתנה שלא בפניו, להגיש בתוך שבעה ימים מיום שהומצאה לו, בקשה לביטולה. תשומת לבם של הצדדים, עוד, להוראתה של תקנה 15 לתקנות, המאפשרת לכל צד לבקש מבית-המשפט המחוזי, בתוך 15 ימים מיום שהומצא לו פסק-דין זה, רשות לערער עליו. בשני המקרים אין ימיה של הפגרה באים במנין.