גורביץ נ' אשכנזי ואח'

1.התביעה בפני היא על סך של 9,144 ₪ בגין ההפרש בין הנזק לרכב התובע מס' רישוי

42-015-74 ביום 20.1.1016 לבין התשלום בפועל על ידי מבטחת הרכב הפוגע, מס' רישוי

75-322-14.

התובע טוען כי המבטחת, הנתבעת מס' 2, לא הכירה בפגיעה בצד ימין של רכבו ובפיצוי בגין ירידת ערך. הוא תבע את הסך של 19,670 ₪, עלות התיקון, וכן 1,200 ₪ שכ"ט שמאי, ירידת ערך 2,939 ₪, הוצאות ובזבוז זמן בסך של 500 ₪. מסכום זה הופחת הסך של 15,165 ₪.

2.חברת הביטוח הכירה בעלות תיקון על סך של 12,416 ₪ נזק על פי חוות דעת שמאי למוקד אחורי בלבד ו- 800 ₪ שכר השמאי. החברה שללה כי הנזק במוקד ימין נגרם בתאונה. לגבי ירידת ערך נדרש התובע להמציא דוחות שמאי מהתאונות בימים: 2.5.12, 26.2.14, 22.11.14, 11.4.15, ו- 29.12.15. התובע לא העביר את דוחות השמאי האמורים, וגם לא הגיש אותם לבית המשפט.

3.לגבי הפגיעה בצד ימין – הנתבעת מס' 1 צילמה את החלק הקדמי של רכבה שפגע בחלק האחורי של רכב התובע . לגרסת התובע, דבר מה עף כתוצאה מהפגיעה ופגע בצד ימין של רכבו. הנתבעת מס' 1 העידה שאחרי התאונה הם עצרו ויצאו להסתכל בפגיעות ברכבים והיא צילמה. על פי עדותה, שלא הייתה במחלוקת, רכבה פגע בצד ימין אחורי של רכב התובע על ידי צד שמאל קדמי של רכבה (מוצגים נ/1 ו- נ/2). על פי חוות דעת השמאי של התובע, שחף פופר, הדלת קדמית ימנית של רכב התובע נפגעה וחייבה החלפה, ובנוסף היה נזק לאורך צד ימין בשווי של 7,254 ₪, כולל מע"מ. ברכיב ירידת ערך מתייחס השמאי לצורך ביישור כנף אחורי קדמי.

בחינת חלקו הקדמי של רכב הנתבעת מס' 1 כעולה מהצילומים מעלה ספק האם הנזק בצד ימין של רכב התובע נפגע מחלקים קטנים של הפגוש הקדמי שהשתחררו לכאורה בתאונה.

לאור היקף הנזק בצד ימין של רכב התובע שחייב ליישור כנף, והחלפת דלת, אני לא מקבלת את גרסת החפץ שעף. באשר לאפשרות שהפגיעה היא בגלל המכה – גם למבטחת שלו היה ספק והיא פירטה שתי חלופות. הזהה בחלופות הוא שהפגיעה של רכב הנתבעת היה "ללא הדיפה"..

לאחר בחינת הראיות של התובע לא השתכנעתי שהפגיעה בצד ימין של רכבו קשורה בפגיעה של הנתבעת מס' 1. על כן התביעה בראש נזק זה נדחית.

בהתייחס לראש הנזק ירידת ערך –

הסכום שנקבע על ידי שמאי המבטחת של התובע הוא 2,939 ₪. בפרק ירידת ערך השמאי הפחית את המועד בו הרכב עלה לכביש ( 7/2011), 22% בגין ליסינג לשעבר, 5.58% בגין קילומטרג' גבוה, ו- 0.5% בגין בעלויות. אך אין זכר להיסטוריה הביטוחית של הרכב, כפי שעולה מהדרישה של הנתבעת מס' 2. לנוכח חסר זה וההסכמה של הנתבעת מס' 2 לבחון ראש נזק זה כנגד שמאיות בגין אותם תאונות – אני מוחקת את ראש הנזק. על התובע להמציא למבטחת את הדוחות החסרים לגבי ראש נזק זה . אם הוא יחלוק על עמדתם יהיה רשאי להגיש ברכיב זה תביעה עצמאית.