ת"ק 58128-12-14 אילת נ' שלמה SIXT ניו קופל ליסינג

התביעה

בפני תביעה כספית במסגרתה טענה התובעת כי ביום 8.2.12 הגיעה לסניף המכירה של הנתבעת בליווי הוריה (להלן : "הסניף"), וביצעה עסקת המרה ("טרייד אין") באופן שמסרה את רכבה מסוג רנו מגן 5 משנת 1998 אשר ביום ביצוע העסקה, (8.2.12) מחיר המחירון שלו עמד על סך של כ – 9,000 ₪ וביקשה להמירו ברכב מסוג יונדאי I10 מס' רישוי 57-329-66 , שנת יצור 2009, לשעבר מהשכרה, אשר מד האוץ שלו עמד על 59,400 ק"מ ומחיר המחירון שלו עמד על סך של כ – 59,400 ₪, היה עליה להשלים ולשלם לנתבעת סכום של כ – 51,000 ₪ ולמסור את רכבה כחלק מהתמורה לנתבעת, כפי שאכן נעשה ונקבע בהסכם המכירה שנחתם בין הצדדים ביום 8.2.12 הוא ההסכם, מוצג ת/3 (להלן בהתאמה "העסקה" , "הרכב" , "הסכם המכירה").

הוסיפה התובעת כי הסכם המכר – מוצג ת/3 וכך גם הצהרת קבלת הרכב מהנתבעת נחתמו לאחר שנציג מכירות הנתבעת ציין בפניה ובפני הוריה, שהיו נוכחים עמה בעסקה, כי הרכב תקין ונקי מתאונות קודמות. עוד טענה כי נציג מכירות הנתבעת לא יידע אותה ואת הוריה במעמד רכישת הרכב כי קיים דוח בדיקה שנערך לרכב בתאריך 24.1.12 ובו נקבע באופן חד משמעי כי שלדת הרכב נפגעה בתאונה קודמת למכירתו לה. תמורת הרכב ציינה התובעת, שילמה היא מחיר מחירון בסך כולל של - 50,500 ₪ ולא מחיר מופחת בהתחשב בירידת ערך הרכב שעבר תאונה טרם רכישתו על ידה, תאונה בה נפגע הרכב פגיעה משמעותית הפוגעת בערכו.

התובעת טענה עוד כי בתאריך 27.10.14 פנתה, לרגל מבצע יונדאי, לסוכנות יונדאי, סניף רעננה, על מנת לשדרג את הרכב שברשותה, שם נעשתה בדיקת הרכב שרכשה מהנתבעת, בדיקה, אשר גילתה, לתדהמתה, כי לרכב שרכשה מהנתבעת פגיעת שילדה קשה מתאונה (דוח הבדיקה - מוצג ג' שצורף לתביעה), ומחיר הרכב נמוך משמעותית מערכו הריאלי בשל כך. משפנתה לנתבעת וביקשה את הסכם המכר שנחתם עמה, העבירה לה הנתבעת "הסכם" שאינו חתום כלל לא על ידה ולא על ידי מי מהוריה ו/או הנתבעת – הוא מוצג ת/4, שבו נרשם שהרכב אותו רכשה הנתבעת עבר תאונה שבה נפגעה שלדת הרכב זאת על פי דו"ח מכון קומפיוטסט הנדסה שנערך לבקשת הנתבעת ביום 24.01.12, דהיינו, לפני מועד רכישת הרכב על ידה, אלא ש"הסכם" זה מוצג ת/4 כאמור אינו הסכם חתום כלל, שכן ההסכם שנחתם בינה לבין הנתבעת הוא ההסכם ת/3 שבו לא צוין כלל קיומו של דוח קומפיוטסט הנדסה מיום 24.01.12. התובעת טענה כי ניסיונותיה למכור את הרכב אותו רכשה מהנתבעת במחיר מחירון מלא לא צלחו. נכון ליום הגשת התביעה, כך ציינה התובעת מחירון הרכב (ללא פגיעה בשלדה) עמד על סך של - 38,600 ₪ (בשים לב לירידת שווי הרכב, בגין השכרה בשיעור 15% כפי שגם הורד ממחיר הרכישה) ואילו הצעה שקיבלה היא לרכישת הרכב, שנתגלה שעבר תאונה משמעותית בה נפגעה שלדת הרכב עמדה על סך של - 15,000 ₪ בלבד.

בנסיבות אלו, עתרה התובעת בתביעתה לחיוב הנתבעת בתשלום סכום הנזק שנגרם לה כמפורט בתביעתה ובמסמכים שצורפו לה בתוספת פיצוי על עוגמת הנפש - בסכום כולל של 33,800 ₪.

טענות הנתבעת

הנתבעת עתרה בהגנתה לדחיית תביעת התובעת בציינה כי טרם נמכר הרכב לתובעת ועובר לחתימתה על הסכם המכירה ותנאיו הוצגו בפני התובעת כל המסכמים בדבר מצבו של הרכב, לרבות דו"ח בדיקה ממכון "קומפיוטסט הנדסה" מיום 24.1.12 (להלן :"דוח הבדיקה") כך שעמדו בפני התובעת ובפני הוריה שליוו אותה בעסקת המכירה כל ממצאי הרכב וכן טופס גילוי נאות. עוד טענה הנתבעת כי הוצע לתובעת לבדוק את הרכב במכון בדיקה מטעמה לפני ביצוע העסקה , אך זו בחרה שלא לעשות כן מסיבותיה היא. הרכב נמכר לתובעת באחריות – לתקופה של 12 חודשים או עד 20,000 ק"מ המוקדם מביניהם. הוסיפה הנתבעת כי בהתאם להסכמות הצדדים, הצהירה התובעת בחתימתה על הסכם המכר כי הובאו לידיעתה כל פרטי הרכב, לרבות פרטים אודות מצבו המכני , הפיסי והמשפטי, בדקה היא את כל הנדרש ורכשה הרכב במצבו כפי שהוא (IS AS) ביום חתימתה על הסכם המכר תוך שציינה כי ידוע לה שהרכב נבדק על ידי מכון לבדיקת הרכב ו/או על ידי שמאי רכב מוסמך וממצאיו הוצגו לעיונה לפני חתימת הסכם המכר והם מצורפים לו, הכול כפי שכלול בהסכם המכר. הנתבעת טענה עוד כי התובעת חתמה באמצעות אמה, עדנה אילת, על טופס הצהרת קבלת הרכב ובין היתר גם על הסכם מס' 144081 למכירת הרכב בו הצהירה שבדקה את הרכב ומצאה אותו לשביעות רצונה והיא מקבלת אחריות מלאה לגבי הרכב ופוטרת את הנתבעת מכל אחריות – זאת בניגוד גמור לטענותיה והוסיפה כי התובעת חתמה על הסכם המכר בידיעה כי אין מדובר ברכב חדש אלא מדובר ברכב משומש, שגמא ליום מכירתו - 40,574 ק"מ. רק לאחר למעלה משנתיים מיום מכירת הרכב, נזכרה התובעת להלין על עסקת המכר, זאת לאחר שעשתה שימוש ניכר ברכב על כל המשתמע מכך ואין כל ידיעה אודות קורות הרכב מיום שנמסר לה על ידי הנתבעת ובמהלך שנתיים ומעלה בו עשתה התובעת שימוש בו עד הגשת תביעתה. כך גם טענה הנתבעת כטענה חלופית בלבד, כי דרישות התובעת לפיצוי הינן מוגזמות ובלתי מפורטות ומכל הטעמים האמורים עתרה הנתבעת לדחיית תביעת התובעת שהוגשה נגדה תוך חיובה בהוצאות.

דיון ומסקנות

עיינתי בכתבי טענות הצדדים, במסמכים שהוגשו וכן שמעתי בהרחבה טיעוניהם.

שתי סוגיות עומדות לדיון.

הראשונה , האם הפרה הנתבעת את חובותיה כלפי התובעת באשר לאחריותה למכירת הרכב תוך גילוי נאות בדבר מצבו המכני והפיסי של הרכב והצגת כל המסמכים הנוגעים לעברו התאונתי של הרכב, אם קיים.

השנייה, האם בנסיבות המפורטות קמה לתובעת הזכות לקבלת פיצוי כספי בגין נזקיה מהנתבעת.