ת"ק 58089-02-14 גרה נ' אללבנאווי ואח'

עניינה של התביעה נזק שנגרם לרכב מסוג מזדה שבבעלות התובעת. גובה התביעה 7,736 ₪ וראשיה הם: נזק (6,136 ₪), שכר טרחת שמאי (600 ₪) ועגמת נפש (1,000 ₪). הנתבע 1, הינו בעליו של רכב מסחרי מסוג מרצדס ספרינטר, אשר לטענת התובעת פגע ברכבה. הנתבעת 2 היא מבטחת כלי הרכב.

ההליך, עובדות וטענות הצדדים

1.בתחילת הדיון התרתי לכלל חברה לביטוח להצטרף כנתבעת 2. רק בהמשך הדיון התברר כי הנתבע 1, בעל הרכב לא הופיע לדיון ומי שהופיעו לדיון הם אחיו, אחמד, שהרכב נמצא באחזקתו, ומוחמד, אשר על פי טענת התובע, נהג ברכב. השניים העידו, טענו והתנהלו כנתבעים לכל דבר ועניין.

2.אין חולק על העובדות הבאות: אביה של התובעת הוא שנהג ברכב בעת קרות הנזק. הנזק אירע ברחוב הראשי של באקה אלע'רביה בשעות לפנות ערב של יום 3.8.2013 בחודש הרמדאן. הצדדים מסכימים עוד, כי בשעה זו של טרם שבירת הצום היה הרחוב סואן והומה אדם. יתר העובדות הנטענות בתיק מצויות במחלוקת עמוקה בין הצדדים.

3.מטעם התובעת העיד אביה, מר עבד אלראזק גרה, אשר נהג ברכב. לטענתו, בעת שנסע ברחוב הראשי מצפון לדרום, פגע בו רכבו של הנתבע 1, שהיה נהוג בידי אחיו, מוחמד אללבנאווי. על פי עדות מר גרה, הרכב הפוגע החל לצאת מחנייה המצויה בצד הכביש, בגובה מפלס הכביש, כשהוא נוסע לאחור. במהלך הנסיעה לאחור פגע ברכבו של התובע שנסע בכביש מסביב לכיכר. מר גרה העיד כי צפר כדי להזהיר את הרכב הנוסע לאחור, אך לא הצליח למנוע את הפגיעה.

4. מטעם הנתבע העידו אחיו, מוחמד אללבנאווי ואחמד אללבנאווי. גרסתם של השניים היתה כי הרכב עמד בחנייה, ללא נהג, ומר גרה, אשר ביקש לעקוף את התנועה הסואנת בכביש סטה מן הכביש ועלה על המדרכה, המצויה במפלס הרחוב, פגע ברכב הנתבע ותוך כדי כך גרם בעצמו לנזק לכלי הרכב שבו נהג. אחמד העיד כי ישב במספרה המצוה כ- 10-15 מטר ממקום הפגיעה ושמע רעש של בלימה ורעש של מכה. מוחמד העיד שעמד בחנות המזגנים המצויה בקרבת מקום.

5.הנתבעת 2, מבטחת כלי הרכב של הנתבע, דחתה את דרישת סוכן הביטוח של התובעת לפיצוי על הנזק. את הודעת דחייה ששלחה לסוכן הביטוח של התובעת נימקה כך: "רכב מבוטחנו עמד בחנייה מוחלטת. רכב מבוטחכם, שהיה בסיבוב, פגע בו". נציג הנתבעת 2 עשה כמיטב יכולתו כדי לאתר פרצות וסתירות בעדותו של מר גרה, ולכל הפחות סדקים או אי התאמות קלות באותה עדות.

דיון והכרעה

6.גרסאות הצדדים אינן מתיישבות זו עם זו. גרסת התובעת היא כי הרכב, שבו נהג מוחמד, נסע לאחור ופגע במכוניתה. גרסת הנתבע היא כי הרכב עמד ריק בחנייה והתובע פגע בו בטעות. בין שתי הגרסאות עדיפה בעיני גרסת אבי התובעת, מר גרה. מסקנתי זו מתבססת על הטעמים הבאים: עדות מר גרה היתה מהימנה בעיני, גרסתו של מר גרה הגיונית וקוהרנטית ומתיישבת היטב עם הפגיעה שנגרמה לרכב ועם נסיבות המקרה.