ת"ק 58080-12-14

בתאריך 29/7/14 רכש התובע 1 (להלן: "התובע") מהנתבעת 1 מכשיר טלפון סלולרי (להלן: "המכשיר"), ושילם תמורתו 2,989 ₪. המכשיר היה מיועד לבתו, תובעת 2.

כשלשה חודשים לאחר הרכישה התגלתה תקלה במכשיר. מאחר שבעת הרכישה ניתנה אחריות לתקופה של 12 חודש, מסר התובע את המכשיר לתיקון באמצעות סניף נהריה של נתבעת 3.

נתבעת 3 העבירה את המכשיר לנתבעת 2, שהיא נותנת שירותי אחזקה ותיקונים למכשירים המשווקים ע"י חב' "מובייל בי די ישראל בע"מ", שהיא החברה שייבאה את המכשיר, כמתחייב מתעודת האחריות.

נתבעת 2 סירבה לתקן את המכשיר במסגרת האחריות, בטענה כי מבדיקה ראשונית שנעשתה ע"י טכנאי מטעמה התברר כי "המכשיר טופל ע"י מי שלא הורשה לכך מטעם החברה" ובהתאם לסעיף 8 לכתב האחריות, הוחרגה האחריות במקרה כזה.

נתבעת 2 הודיעה לתובע כי התיקון – החלפת לוח ראשי של המכשיר – יעלה 1,800 ₪ ועליו יהיה לשאת בעלות זו.

למרות טענותיו של התובע כי המכשיר לא טופל בשום מקום אחר, סירבה נתבעת 2 לבצע את התיקון במסגרת האחריות.

לכן הגיש התובע את תביעתו שבפניי, בה הוא עתר לחייב את הנתבעות לשלם לו את הסך של 5,500 ₪, כאשר סכום זה כולל את החזר הסכום שהוא שילם עבור רכישת המכשיר, והיתרה פיצוי בגין עגמת נפש, הפסד ימי עבודה והוצאות שנגרמו לו, לטענתו.

בישיבת יום 27/5/15 הגיעו הצדדים להסכמה כי נתבעת 2 תתקן את המכשיר, ללא גביית תשלום מהתובע, ותעודת האחריות של המכשיר תוארך עד 22/2/17 ולאחר שהתיקון יבוצע לשביעות רצונו של התובע יחליט בית המשפט אם וכמה הוצאות מגיע לתובע.

ראוי לציין כי באותה ישיבה נדחתה התביעה נגד נתבעות 1 ו- 3.

כפי שעולה מהודעותיו בכתב של התובע, מיום 17/6/75 ומיום 25/6/15, המכשיר תוקן לשביעות רצונו. כל שנותר עתה, עפ"י המוסכם בין הצדדים, הוא להכריע בשאלה אם יש מקום לפסוק הוצאות לתובעים, ואם כן באיזה סכום.