ת"ק 58008-10-13 גופמן נ' בינלאומי בע"מ

התובע, תושב קרית-שמונה, התקשר עם הנתבעת בעסקה לקבלת שירותי אינטרנט ושיחות בינלאומיות (להלן: "העסקה"). לטענת התובע, פנה אל הנתבעת ביום 8.1.13 באמצעות אתר האינטרנט Netek.co.il (להלן: "אתר נתק") בבקשה לביטול העסקה, אך הנתבעת המשיכה לחייבו באמצעות כרטיס האשראי שאת פרטיו מסר לה בעת עריכת העסקה. סה"כ חויב התובע בתשלום סך של 416.28 ₪ והתובע עותר במסגרת כתב התביעה, לביטול אותו חיוב.

התובע טען כי פנה אל הנתבעת ונציגתה אף ביקשה כי ימציא לה את בקשת הניתוק שהוגשה על ידו, אך חרף פניותיו ולמרות שנאמר לו כי לא יחוייב בהמשך, המשיכו החיובים מצידה של הנתבעת.

לתמיכה בטענותיו, הגיש התובע, לאחר הדיון, העתק שתי הודעות דואר אלקטרוני שנתקבלו אצלו מאתר נתק ביום 8.1.13, שכותרתן: "אישור שליחת פרטי הניתוק". לשון ההודעה הראשונה כך:

"אנו שולחים לך הודעה זו על מנת לאשר כי ביום 8.1.13 ביקשת לשלוח הודעת התנתקות משירות שיחות לחול של חברת בזק בינלאומי באמצעות אתר נתק".

תוכן ההודעה השנייה זהה אך מתייחס לשירותי ספק האינטרנט.

התובע הוסיף וטען כי כאשר פנה אל חברה מתחרה והתקשר עימה, חתם על טפסים בפני נציג אותה חברה, בהם ביקש להתנתק משירותי הנתבעת. לתמיכה בטענתו זו, הגיש התובע אישור על התקשרותו עם 012smile מיום 10.1.13.

הנתבעת טענה כי התובע מעולם לא פנה אליה בבקשה לביטול העסקה, אלא ביטל באורח חד-צדדי את אמצעי התשלום אשר שימש לצורך גביית התשלומים החודשיים ורק ביום 18.7.13 פנה לראשונה אל הנתבעת בבקשה להתנתק משירותיה. לפיכך, חיובו בתשלום עבור השירות, היה כדין. הנתבעת מסרה כי אמנם, נשלחו לתובע דרישות תשלום, אך סכום החוב לא נגבה ממנו.

נציגת הנתבעת טענה כי אתר נתק הוא גוף שלישי אשר אינו קשור אל הנתבעת והדגישה כי גם באותו אתר נאמר מפורשות כי על מבקש השירות לוודא שאכן בקשת ההתנתקות התקבלה אצל הספק הרלוונטי. בקשת התובע אשר הוגשה לטענתו באמצעות אתר נתק לא הגיעה לנתבעת.

הנתבעת טענה כי ההודעות אשר נשלחו לתיבת הדואר האלקטרוני של התובע הוגשו לבית המשפט כאשר חלקן התחתון מוסתר ובאותו חלק שהוסתר מתבקש הפונה לבצע פעולה נוספת על מנת שבקשת הביטול תישלח אל הנתבעת. התובע לא הוכיח כי ביצע פעולה זו ומעבר לכך, הוא לא הוכיח כי וידא שבקשתו לניתוק התקבלה אצל הנתבעת.

בתום הדיון, מאחר שהתובע טען כי בידיו אישור על פנייתו לנתבעת באמצעות אתר נתק ולאור עמדת נציגת הנתבעת, כי אם יוצג אישור שכזה, תשקול זיכוי התובע בגין אותם חיובים, ניתנה לתובע שהות להציג את המסמכים ובהתאם, ניתנה לנתבעת האפשרות להגיב.

לאחר שהוגשו המסמכים ותגובת הנתבעת, ניתן להכריע בתיק.

למעשה, עתירת התובע היא לביטול העסקה עם הנתבעת החל מחודש ינואר 2008. כפועל יוצא, ביטול החיוב אשר הושת עליו בגין המשך ההתקשרות מאז ועד לניתוקו בחודש יולי 2013.

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

אתר נתק אינו מופעל על ידי הנתבעת ולא הובאה בפני כל ראיה המעידה על מחויבותה של הנתבעת לפעולות המבוצעות באמצעות אותו אתר. אדרבא, עיון באתר עצמו מלמד כי הוא שב ומזהיר, כי אין אחריות מצד האתר לכך שהבקשות המוגשות באמצעותו יגיעו ליעדן או יביאו לניתוק מן השירות.

התובע, הציג, אכן, הודעות דואר אלקטרוני שקיבל מאתר נתק, בתגובה לבקשתו להתנתק משירותי הנתבעת. ואולם, כאמור, עיון בנספחי תגובת הנתבעת מיום 7.8.14, מלמד כי חלקן התחתון של הודעות הדואר לא הוצג ובו נדרש הפונה, התובע, לבצע פעולה נוספת לצורך השלמת הבקשה.

התובע לא הוכיח כי ביצע פעולה שכזו, אך גם אם היה מוכיח כי המשיך והשלים את כל הפעולות הנדרשות דרך אתר נתק כדי להגיש בקשה לניתוק מן הנתבעת, עדיין באתר נתק נכתב מפורשות כי על מבקש השירות לוודא הגעת בקשתו לספק הרלוונטי ובענייננו – אל הנתבעת.