וול נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה שעניינה פיצוי בשל אופן התנהלותה של הנתבעת כלפיו ובכלל זה אי ביטול עסקה מתמשכת למרות הודעת ביטול מצידו.

לטענת התובע, גילה בפברואר 2017 שהנתבעת מחייבת אותו בחשבונית החודשית בסכומים גבוהים מאלו שסוכמו בין הצדדים.

לטענתו חייבה אותו הנתבעת בסכום עודף של 40.55 ₪ וזאת בגין "עמלת עדכון הוראת קבע". התובע אישר כי החליף סניף בנק, אך טען שהנתבעת לא נדרשה לכל עדכון הוראת קבע מאחר שהדברים הוסדרו בסניף הבנק שלו.

בנסיבות אלה טוען התובע כי מדובר בגבייה שלא כדין.

עוד טוען התובע כי ביום 24/2/17 החליט לבטל את אמצעי התשלום וביום 26/2/17 אף הודיע לנתבעת על ביטול העסקה איתה ולמרות האמור המשיכה הנתבעת לחייב אותו בתשלום עבור חודש מלא ולא חיוב יחסי עד למועד הביטול. בדיון בפניי טען כי הנתבעת המשיכה לשלוח לו חשבוניות גם 3 חודשים לאחר מועד הביטול.

בנוסף טוען התובע כי נציגי הנתבעת הבטיחו לו שישלחו לו את החשבונית לתשלום בדואר כדי שיוכל לשלמו בדואר ישראל ולא עשו כן, אלא שלחו לו את החשבונית בדוא"ל.

בנסיבות אלה הגיש התובע תביעתו לפיצוי בסך של 10,000 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת כי החיוב בגין שינוי הוראת קבע לא נגבה בפועל וזאת משקיבלה הנתבעת את הסברי התובע. באשר לביטול העסקה אישרה נציגת הנתבעת כי התובע ביטל את העסקה בפברואר 2017 ולפיכך חוייב בחיוב יחסי. נציגת הנתבעת אף הוסיפה כי החליטה לוותר לתובע על החוב שנותר לו אצלה.

בנסיבות אלה טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.