ת"ק 57772-02-15 שפילמן נ' פורת

בפני תביעה כספית בסך 3,000 ₪, שעניינה נזקים נטענים שנגרמו לכלבה של התובעת מנשיכות כלבה של הנתבעת.

טענות התובעת: התובעת טיילה עם כלבה, מסוג האסקי סיבירי, כשהותקפה על ידי כלבה של הנתבעת, מסוג דני, שהיה משוחרר מחוץ לביתה של הנתבעת. הכלב הפיל את התובעת ארצה, והתנפל בחמת זעם על כלב התובעת, תוך שהוא נושך אותו וגורם לו פצעים עמוקים. זעקותיה לעזרה של התובעת לא נענו, והיא הצליחה במאמץ לשחרר את כלבה ממלתעות הכלב התוקף, ונמלטה לביתה, ומשם למרפאה וטרינרית. הכלב נזקק לתפרים בצווארו, ולהשמת ראשו בסד כדי למנוע נזקים לפצעים בחלקי גופו האחרים. הוצגו תצלומים של הפגיעות בכלב. הוצגו גם תצלומים ממצלמת אבטחה של בית התובעת, המראים כלב שחור גדול משוטט ליד ביתם.

טענות הנתבעת: הנתבעת אינה מכחישה כי יכול וכלבה נמלט מחצרם באותו יום, או כי בבעלותה כלב דני שחור גדול, ואף מאשרת כי הכלב בתמונת האבטחה נראה כמו הכלב שלה. עם זאת, לטענתה מדובר בכלב בעל מזג נוח במיוחד, ומעולם לא נתקלו בתוקפנות שלו. הנתבעת אף טענה כי חשה מאוימת מבני משפחת התובעת שאיימו עליה בגסות בטלפון ופקדו את ביתה בשעות שונות, בין היתר על מנת לצלמו. הנתבעת טוענת, כי גם על בתי שכניה יש מצלמות אבטחה, ואלה מכוונים לרחוב, והתובעת יכולה היתה – אילו חפצה לעשות כן – להשיג סרטי צילום אלה האמורים לתעד את התקיפה. לשיטת הנתבעת, מדובר בטפילת נזקים שנגרמו לכלב התובעת על כלב הנתבעת, על לא עוול בכפו.

דין התביעה להתקבל.

עדותה של התובעת עשתה רושם מהימן, והיא אף נתמכת בראיות נסיבתיות המחזקות אותה, כגון: אישור הנתבעת את האפשרות של הימלטות כלבה מהחצר; והתמונות של הכלב המשוטט ליד ביתה של התובעת.

מנגד, בפי הנתבעת גרסה המבוססת רק על השערות, נוכח ניסיונה עם אופיו הנוח בדרך כלל של כלבה, וניכר היה כי חלק מהתנגדותה לפצות את התובעת על נזקיה נבע מיחסם התוקפני של בני משפחת התובעת (יחס אשר לא הוכחש בדיון, אולם הוסבר בסערת הרגשות סביב פציעת הכלב האהוב).

אין מנוס מקביעה עובדתית, כי בפועל אכן תקף כלב הנתבעת את כתב התובעת וגרם לו פצעים קשים. בהגינותה של התובעת, יש לציין כי התביעה אינה כוללת רכיבים מופרכים ומופרזים, כמקובל למרבה הצער במחוזותינו, והיא הוגשה אך ורק על הנזקים בפועל הכרוכים בטיפול הרפואי, ועוד סכום סמלי למדי עבור הטרדה שנגרמה עקב כך.

בנסיבות שכאלה, דין התביעה להתקבל על קרבה ועל כרעיה, ואני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 3,000 ₪, ועוד סך של 400 ₪ עבור הוצאות המשפט (כולל האגרה) – ובסה"כ: 3,400 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום, אחרת יישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

המבקש להשיג על פסק הדין, זכאי לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי, תוך 15 יום.