ת"ק 57603-09-17 גלס נ' ברובינסקי ואח'

תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 4.6.17 בתל אביב. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 9,160 ₪ בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, הפסד ימי עבודה (3,000 ₪), הפסד יום עבודה של העד מטעמו (500 ₪) ואגרת בית משפט.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעות יצא מחניה ופגע ברכבו שנסע בנתיבו. הנתבעות טוענות, מנגד, כי רכב התובע סטה לעבר רכבן.

בדיון העידו נהגי שני כלי הרכב ונוסע ברכב התובע. התובע העיד כי הרגיש בשפשוף בצדו הימני של רכבו, ואישר כי לא ראה את רכב הנתבעות כשהוא נע בעת היציאה מהחניה. העד מטעמו של התובע אישר כי לא ראה את התאונה בעת הרחשותה אלא שמע אותה, וכי רכב הנתבעות היה (לאחר התאונה) "חצי בחוץ", בנתיב הנסיעה.

נהגת רכב הנתבעות העידה כי ראתה את רכב התובע רק בעת הפגיעה, ועל אף הנזקים לרכבה ("האוטו היה נראה לי טוטאל לוס") לא יכלה להציג ראיות לנזקים אלו (תמונות שהיו אבדו, לא הוצגה חוות דעת שמאי ואין ראיה, אלא רק הנחה, לכך שהוגשה תביעה בגין נזקים אלו).

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של התובע – וזאת בעיקר נוכח העדרן של ראיות פוזיטיביות לנזקי רכב הנתבעות, וכאשר התמונות מלמדות על נזק בחלקו האמצעי של רכב התובע (משמע, כי רכב הנתבעות יצא לעבר רכב התובע כאשר זה כבר חלף על פניו; לו היה רכב התובע פוגע ברכב הנתבעות העומד במקומו, כנטען, היה ניתן לצפות לפגיעה בחלקו הקדמי של רכב התובע).

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעות ועליהן לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס להפסד ימי עבודה, אני דוחה רכיב זה של התביעה. את שכר עדותו של עד התביעה אני פוסק בסך 300 ₪, ולא כפי שנתבע.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סך של 5,660 ₪. כן אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע את שכר העד בסך 300 ₪ (כאמור).

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.