ת"ק 57502-07-15 רזוק ואח' נ' מג'דוב

1.בחודש יולי 2011 או בסמוך לכך ביצע הנתבע, שהינו קבלן בניין, יציקת בטון בביתו הנבנה של מר מוהנא רזוק (להלן: "מוהנא"), שהינו אחיו של התובע 2.

2.לטענת התובעים, כעולה מכתב התביעה, בעת יציקת הבטון ניתז בטון לקיר, לחלונות ולשיש שבקיר ביתם של התובעים, המרוחק מספר מטרים מהבית הנבנה של מוהנא וכתוצאה מכך "... קיים צורך בהחלפת חלונות תריס בחזית ביתם של התובעים שנפגע מהבטון שיצק הנתבע..." ויש צורך להחליף את השיש ולצבוע את קיר הבית.

לכן הגישו התובעים את תביעתם שבפניי, בה הם עותרים לחייב את הנתבע לשלם להם את הסך של 11,127 ₪. סכם זה כולל את עלות תיקון הנזקים שנגרמו על ידי הבטון שניתז (8,127 ₪) ופיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, לטענתם(3,000 ₪).

3.לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה, "הלכלוך מהבטון נוקה עם מים חמים מיד ובסמוך למועד בו ניתז זה לחלון, בסך הכל היו נקודות בטון קטנות" ותביעת התובעים, שהוגשה 4 שנים לאחר ביצוע יציקת הבטון, אינה אלא ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבונו של הנתבע.

עוד נטען על ידי הנתבע, בכתב ההגנה, כי לאחר ביצוע יציקת הבטון בוצעו עבודות טיח ועוד עבודות בביתו של מוהנא "... ואם לכלכו להם (לתובעים – מ.א.) שוב", אין הוא אחראי לכך.

הנתבע גם הכחיש את גובה הנזק הנטען.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויותיהם של התובע 2, של הנתבע, של מוהנא ושל מר סעיד עורבי (להלן: "סעיד"), הגעתי למסקנה כי אין אני יכול לתת אמון בגרסת התובע עד כדי העדפתה על פני גרסת הנתבע, הנתמכת בעדותו של סעיד.

במצב דברים זה ולאור העובדה שעול ההוכחה מוטל על התובע, אין מנוס מלדחות את התביעה.

5.אשר על כן, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 750 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.