סוקולוב נ' חמיאס

תביעה כספית שעניינה, תאונת דרכים בה היו מעורבים רכבי הצדדים.

לטענת התובעת, נסעה בדרך, כשלפניה נוסע אוטובוס. האוטובוס נעצר והתובעת נעצרה אחריו. הנתבע, אשר נסע אחרי רכבה של התובעת, נסע ככל הנראה במהירות, לא הספיק לבלום ופגע ברכב התובעת והדפה אל עבר האוטובוס.

הנתבע טוען, כי התובעת נסעה אמנם אחרי האוטובוס, אך לאחר שהבחינה בכך שהאוטובוס עוצר, ביקשה לעקוף את האוטובוס ונכנסה לנתיב נסיעתו של הנתבע. הנתבע לא הספיק לבלום ולכן רכבו התנגש ברכב התובעת. הנתע פגע בצדו השמאלי אחורי של הרכב, אשר כתוצאה מהפגיעה סטה אל כיוון האוטובוס ופגע בו.

לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בתמונות שצולמו במקום על ידי התובעת, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לקבל את התביעה.

התובעת טוענת, כאמור, כי נסעה אחרי האוטובוס. עדותה של התובעת נתמכה בעדות חברתה, אשר היתה אתה ברכב לאחר התאונה.

הנתבע טוען, כי היה בנתיב השמאלי, כאשר התאונה ארעה לאחר מפרץ חניה שהיה במקום, כאשר האוטובוס לא עצר במפרץ החניה, אלא לאחר מכן והוא עמד שם עוד לפני הגעת הרכבים למקום.

לעומת עדותו זו של הנתבע, ציין הנתבע בהודעה אותה מסר למבטחת רכבו: "נסעתי בנתיב הימני בכביש, רכב צד ג' יצא ממפרץ אוטובוס לכביש והתנגשנו. כתוצאה מכך רכב צד ג' נהדף הצדה ופגע באוטובוס שעמד במפרץ."

הודעה זו, אינה תואמת את עדותו של הנתבע לפני, אשר כאמור, טען, כי נסע בנתיב הנסיעה השמאלי והתאונה התרחשה לאחר המפרץ, כשהאוטובוס אינו חונה במפרץ.

מתוך תמונות הכביש שצילמה התובעת ועליהם ניתן לראות את סימני הבלימה של רכבו של הנתבע עולה, כי הנתבע לא נסע על הנתיב השמאלי של הכביש, אלא נסע למעשה במרכז הכביש (קו ההפרדה המקווקו מופיע בין סימני הגלגלים.

עובדה זו, יש בה כדי לתמוך בטענת התובעת, כי נסעה בנתיב הימני, שכן עיקר פגיעתו של רכב הנתבע ברכב התובעת היה בחלקו השמאלי של רכב, כפי שטען הנתבע וכפי שניתן לראות מתמונות הרכב, כאשר צד זה קרוב יותר למרכז הכביש.

ואולם, בניגוד לטענת הנתבע, לא ניתן ללמוד ממצב הרכב, כי מוקד הנזק היה רק בחלק השמאלי של הרכב, שכן ניתן לראות, כי כל החזית האחורית של הרכב פגועה. עובדה זו, מתיישבת יותר עם טענת התובעת, כי רכבה לא היה בזווית לכיוון נתיב נסיעתו של הנתבע, אלא כי היה ישר.

גם הפגיעה מקדימה ברכבה של התובעת הינה בחזית, אמנם עם נטיה לצד אחד וגם הרכב נעצר כשהוא מעט בזווית, אך על פי הפגיעה, סביר להניח יותר, כי היה במצב ישר מאשר בזוית לכיוון ניסעתו של הנתבע.

גם טענתו של הנתבע, כי מעוצמת הפגיעה הרכב הסתובב לכיוון האוטובוס פחות סבירה, שכן אם אמנם הפגיעה היתה בפינת הרכב, הפונה עם חזיתו לכיוון נתיב נסיעתו של הנתבע, סביר היה, כי הרכב היה מסתובב דווקא לכיוון ההפוך.