ת"ק 57283-07-14 עובדיה נ' ממן

לפניי תביעה כספית על סך 17,377 ₪, בגדרה עתר התובע לחייב את הנתבע לשלם לו פיצויים והוצאות שנגרמו לו בשל קניית רכב לא תקין, תוך הטעייתו. 

התובע הינו אדם פרטי אשר רכש רכב מאת הנתבע. הנתבע הוא סוחר רכב, והתובע טוען שלא גילה לו עובדה זו טרם הרכישה.

בתאריך 17/2/14 הגיע התובע אל הנתבע, שפרסם באתר "יד 2" מודעה למכירת רכב מסוג פיאט פונטו ספייס דינאמיק, שנת 2004 מס' רישוי ******* (להלן: "הרכב"). הצדדים ביצעו העברת בעלות ללא שהתובע בדק את הרכב טרם הקניה, בתמורה לסכום של 11,000 ₪.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי התקשר לטלפון שפורסם במודעה באתר "יד 2", לשיחה ענתה מי שהציגה עצמה בשם סיגל, ציינה שהרכב בסדר ו"הכל פיקס", סיכמה איתו על מחיר של 11,000 ₪, ותיאמו שלמחרת יגיע לחיפה. למחרת התקשר אל התובע בחור נוסף, אשר הציג עצמו כבעלה של סיגל ונקבעה פגישה, לאחר מכן התקשר הנתבע, וקבע לאסוף את התובע מהתחנה המרכזית בחיפה. הנתבע הציג עצמו כבעלים של משרד תיווך, וציין כי הרכב במצב מצוין ואין כל תקלה ברכב. לגבי המזגן, שלא עבד, טען הנתבע שהסיבה נעוצה בכך שחסר גז ועלות מילוי הגז 100 ₪. הנתבע גם אמר לתובע כי החליף רצועת "טיימינג" כשהרכב עבר 80,000 ק"מ.

בלילה שלאחר הרכישה גילה התובע כי מודעת המכירה ירדה מהאינטרנט, וכי הנתבע הינו סוחר רכב, וקיימים נגדו פסקי דין הנוגעים למכירת כלי רכב לא תקינים. לטענת התובע, הוצג בפניו מצג שווא ולפיו הרכב הינו תקין וכי מדובר ברכב פרטי של הנתבע. התובע צירף לכתב התביעה מעין טבלה שהכין, ובה ריכז לדבריו את כלי הרכב שמצא ושקל לקנות (נספח 1 לכתב התביעה).

יומיים לאחר ביצוע העיסקה ותחילת השימוש ברכב, החלו תקלות ברכב, נדלקה נורת מערכת ההיגוי, והנתבע לא ענה לפניות התובע. התובע פנה ל"מוסך החולה" וביום 23/2/14 הוחלף מוט הגה, תפוחי הגנה, נעלי בלם אחורי וחלקים נלווים בעלות 3,174 ₪ (נספח 4 לכתב התביעה). התובע פנה למכון בדיקה "הובלה ומוסך הגליל העליון" בעלות 472 ₪ (נספח 11 לכתב התביעה), שם התברר שהרכב עבר תאונה ודווח לו על ליקויים רבים (נספח 5 לכתב התביעה). התובע חזר ל"מוסך החולה", קיבל הצעת מחיר לתיקון הליקויים ע"ס 8,397 ₪ (נספח 6 לכתב התביעה), וביצע ביום 27/3/14 החלפת תיבת הילוכים "גיר" בעלות 2,950 ₪ (נספח 7 לכתב התביעה).

כמו כן התגלה לתובע כי הרכב הינו יד 5 בשונה ממצג השווא לפיו הרכב "יד שלישית, וכן כי 3 פעמים היה בבעלות סוחר רכב, ואילו ידע זאת לא היה רוכש. התובע טען כי הוצג לו רשיון הרכב לא עדכני ע"ש אחד "אלוש יוסי", ומצוין בו 3 בעלים קודמים (נספח 2 לכתב התביעה) ובמשרד הרישוי נודע לו כי הרכב עבר 5 בעלויות לפני שעבר לידי התובע, אך לא הוצא מסמך לאישור. התובע הציג תדפיס ממשרד הרישוי לפיו לפני התובע היה הבעלים של הרכב הנתבע מיום 6/1/14 עד 17/2/14 (נספח 9 לכתב התביעה) ורשיון רכב על שמו, המעיד כי הרכב שנמכר לו היה "יד חמישית" (ברישיון, נספח 8 לכתב התביעה נרשם: "בעלים קודמים 05"). התובע צירף תדפיס ממחירון "לוי יצחק", שלטענתו מראה כי במצב דברים זה קיימת ירידת ערך של 1,000 ₪ (נספח 10 לכתב התביעה). יתרה מכך, התברר לתובע כי הנתבע הינו סוחר רכב מפרסומים באינטרנט (נספחים 3,3א לכתב התביעה). עוד טען התובע כי חודשיים לאחר הרכישה הזמין את הנתבע לבית הדין לגישור בצפת והאחרון סרב להגיע (מוצג ת/1), ומכך פנה לערכאה זו.

התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי בגין נזקיו, הנובעים מהצורך בתיקונים, שחלקם עדיין לא ביצע בשל חוסר יכולת כלכלית.